אמירה /שי דוידס
את אומרת שאת בדרך אליי
לחבוש את הפצעים.
כדור ההרגעה שלקחת לא הספיק
ולכן לא
חשבת כשחצית את הכביש.
אורות אדומים
ואת בדרך למיון.
כשהגעתי
בדיוק החליפו תחבושת.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שיר מקסים. רוח רעננה ואביבית. האהבה שכוסתה בחורף נובטת עם קרן שמש מחממת [ליצירה]
- [ליצירה] יפה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, מה קרה לך? איזה שיפור! מדהים [ליצירה]
- [ליצירה] איזה עולם עשיר במראות ודמיונות. כמו פנטזיה- רק בשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] מישהו מוכן מנחש על מה אני מדבר כאן? (כי אני כבר שכחתי...) [ליצירה]
- [ליצירה] צחית היקרה, שתי השורות הראשונות הן מפתח להבנת השיר. עליהם הוא מתבסס. הם ה"עצמימים". זרימה? אין הכוונה בשתי השורות הראשונות כי הן כמעין כותרות בפני עצמן. הזרימה - גוף השיר- בהמשך. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] למה לא הופעתי ברשימה? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי גם אני. [ליצירה]
- [ליצירה] תומרית. הפחד להיעלם, להתמוגג באויר, הרצון להרגיש קיים בשילוב האכפת לאחר(ת) האזהרה שלא לחזור על טעויות. אני עוד כאן- אך זכרי את הגבולות. [ליצירה]
תגובות