כמים פנים אל פנים
חלמונית .....
-
ילדת שמש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] היי, זו המצלמה שגמני משתמשת בה! :-) (לפחות עד שאחסוך מספיק כדי לשדרג). אשר לתמונה- אהבתי יותר את הגירסה המקורית ("חיבוק"), היא יותר אמיתית,אותנטית. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מדובר פה בגירסאות אלא אלו שתי השתקפויות שונות שבכל אחת משתקף דבר מה אחר. אני חייבת להתוודות שאני די מכורה להשתקפויות. יש משהו במים האלה שמשלימים עצמים אחרים וגורמים לדברים שלא קיימים להתרחש. [ליצירה]
- [ליצירה] זה טוב להתאמץ.... וחוצמיזה אומרים: "מה שבא בקלות הולך בקלות". [ליצירה]
- [ליצירה] איזה דמיון!! (בתמונה "חיבוק" היה לי יותר קל לזהות) [ליצירה]
- [ליצירה] כמו פסל. חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] פרסמתי השתקפות אחרת שצולמה באותו הגב בנחל צאלים. המצלמה שלי היא: CANON EOS 300 כמו שיש לכל כך הרבה אנשים. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים... [ליצירה]
- [ליצירה] .. נראה לי שכבר פרסמת את התמונה הזו לא? בכל אופן-יפה לך.. באיזו מצלמה את משתמשת? [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייבת להחמיא לך- יש לך עין מאוד יצירתית. הייתי מכנה את התמונה בשם קצת יותר חזק כמו- "בעין הסערה". [ליצירה]
- [ליצירה] צוחק מי שצוחק אחרון השיר הזה ממש מוצלח יש בו עוצמה וזעקה שנראה כי מטרתה לפקוח את העיניים בכדי שיוכלו לראות את האבסורד. כשראיתי את בתי הכנסת של גוש קטיף מוחרבים ועולים באש מיד עלה גם בי רבי עקיבא ושועליו וצחוקו המהדהד נראה לי כה אקטואלי..... הן עוד ישבו זקנים וזקנות ויבנו ארמונות על הים בחולות גוש קטיף. חורף גשום ומבורך. [ליצירה]
- [ליצירה] מאחורי כל זוג עיניים וגם עין בודדת יש נשמה זאת תמונה מעולה! ממש רואים בה את הסיפור שמסתתר מאחוריה. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר בארמית? כשקוראים את המילים מבלי לראות את המשפט בגדול אז זה נשמע כמו ארמית "....דאומרים...." [ליצירה]
- [ליצירה] כשקראתיך לראשונה לא הוצב בפתח תמרור "סכנה התמכרות למילים" [ליצירה]
- [ליצירה] הי, מועדים לשמחה לכולם! תודה..... [ליצירה]
- [ליצירה] אחח, כמה פוטנציאל.... אך איזה פספוס. הרעיון טוב, אילו היית משקיע יותר בהוצאתו מהכח אל הפועל זה היה יכול להיות נהדר. ומסכימה עם יאצק לגבי הגיברת, זה היה הופך את זה למשעשע. עלה והצלח.... [ליצירה]
- [ליצירה] מעתה יש לאמור: גוש קטוף. כתוב קצר וקולע. [ליצירה]
- [ליצירה] הפסל יפה והרעיון משעשע אך הצילום לא מוצלח כלל. [ליצירה]
- [ליצירה] זה הזכיר לי כתב אלתרמן: היו פעם איש וצילו. לילה אחד הצל עמד. נטל נעלי האיש ומעילו, נעל, לבש. עבר מצד אל צד, הסיר גם את מגבעת אדוניו מן הקולב, נסה להסיר גם ראשו מעליו, לא הצליח. הסיר ממנו את פניו, לבש גם אותן, לא התעצל. בבוקר יצא החוצה עם מקל. רץ אחריו האיש ברחוב, צוח אל מכרעו: זה מעשה נורא! זה צל! זה לץ! זה לא אני! אני אכתוב לשלטונות! הוא לא יוכל לי! כך צוח מרה, אבל קמעה קמעה הורגל, שקט. לסוף נשכח ממנו המאורע. [ליצירה]
תגובות