[ליצירה]
געגועים להירושימה
יש לך קרובים בנאגאסקי או משהו? השיר הזה נראה לי כלא מחובר לשום דבר שקרה ב-50 שנה האחרונות. אילו "פטריות" עוררו אותך לכתוב את זה?
[ליצירה]
לא מסכימה עם ההערה בסוף. *כל* שיר טוב חייב להכיל "קריצה"? חייב שתהיה בו אפשרות מרומזת של הפוך-על-הפוך? - זה מתאים לתרבות הצינית שלנו. אנחנו כל כך מודעים לעצמנו, עד שגם אם אנחנו מצליחים להתחבר לרגש, זה חייב להיות עם פתח מילוט - עם חיוך כזה קטן וציני מהצד...
[ליצירה]
שי, אני לא מסכימה איתך בקשר ל"לא הבין עברית". זה לא מיותר, לא מבינים את זה מ"עיניים מלוכסנות" (העובדים-זרים שאני פגשתי הבינו ברובם עברית בסיסית.)
2. אני מסכימה עם קודמי, הבית השני כ"כ יותר יפה ונוגע בלי הראשון! ( נו באמת - לא להגיע לעבודה זה לא אותו דבר כמו להיות ציפור עם כנף שבורה שלא יכולה להגיע לקן! ) בלי הבית הראשון, המשמעות של השני היתה הרבה יותר רחבה וכוללת, והרבה יותר נוגעת.
[ליצירה]
באמת, כתוב בספר התניא: "ולכן כל מעשה עולם הזה קשים ורעים והרשעים גוברים בו, כמו שכתוב בעץ חיים שער מ"ב סוף פרק ד."
זה עולם הקליפות והסטרא אחרא, עולם שמצד עצמו מעלים על הקדושה - על הטוב האלוקי.
ואני חושבת שהחוויה הקשה שתוארה כאן כחווית הקיום האנושי, העלוב המוגבל והמקולל במוות ובמודעות לו - היא בסה"כ מאוד אמיתית.
אבל בכלופן, אני לא הייתי נותנת יותר מדי צל"שים לשיר: זה קל מדי לכתוב שירים שמתריסים ומביעים מחאה וכעס. אירוניה מרה זה דבר אופנתי. במיוחד כשהיא מופנה נגד אלוקים, ולא מסתכנים בלהרגיז אף אחד.
[ליצירה]
מעוז - אני מסכימה איתך, כש"לומדים על" באמת, כשיוצאים לטבע עם משקפת ורואים איך הפרפר בוקע, איך הוא מתעופף מפרח לפרח, איך הוא יונק את הצוף... או אפילו כשלומדים על האנטומיה שלו מאלבום, אבל במטרה לצאת אח"כ לטבע ולחוות אותו באמת, יותר טוב. אבל זה לא מה שעושים באקדמיה, לצערי... הרוב בבל"ת (לא הכל אמנם) וניפוח-שכל כאילו-מדעי.
ונכון, אני לא באמת חושבת שהצעירים משתכנעים לבכר פרפרים מתים על חיים. כשכתבתי את זה התכוונתי יותר למרצים...
תגובות