כשהרגשת לא טוב כולם רצו אליך עם מדחום.
אילו מדדו פחות ונתנו יותר.
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מקסים. רגיש ויפה, ומאוד עדין. רק..אפשר כמה הערות? א. איכשהו הדמות הנסיכית, הקסומה הזאת, לא כל כך מסתדרת לי עם "ד' 4" ותאורי בית-ספר. לא היה עדיף להשאיר אותה חסרת גיל וסביבה מוגדרים? הרי היא בעצם כ"כ על-זמנית ועל-גילית, הדמות הזאת. ב. חוץ מזה, לפעמים הפריעה לי קצת המליציות של השפה, נגיד - העדר מילת היחס "את" (כמו ב-"אך יותר מכל אזכור עיניה"), או מילים כמו "שוקטה" או "פסקה לבוא"(לביה"ס) במקום "הפסיקה" וכאלה. אולי זו שאלה של טעם, אבל לי זה נראה קצת מלאכותי. נראה לי שאיפושהו צריך למצוא את האיזון הזה - עד איזה גבול השפה הגבוהה-יותר מיפה, ומאיזה גבול זה כבר מלאכותי. (אני יודעת שזה קשה...) [ליצירה]
- [ליצירה] מה תורמות החזרות המרובות על "לא הותרת לי ברירה"? (גם בשם השיר, גם בשורות הפתיחה והסיום, ועוד פעם בשורה4) זה באמת מחזק או שזה קצת מיותר? (אבל חוץ מזה זה יפה וכ"כ נכון...) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד ביותר!! [ליצירה]
- [ליצירה] מקורות יודעי דבר מסרו לי שמדובר ב"שיר מחאה"... [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי ושועשעתי! [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] סתם שאלה קנטרנית: זאת יצירה? [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא לי עובי השפתיים היה עושה אסוציאציה הפוכה: שפתיים עבות מתחברות לי עם מלאות, עם נדיבות, עם חושניות וכו'. שפתיים דקות עם קרירות, קמצנות וכו'. או שאצלך בשיר הנשיקות מבלות את השפתיים ופוטנציאל הנתינה נשחק מנשיקה לנשיקה (ולפי זה לך יש עוד הרבה מה לתת כי עוד לא "נשחקו לך השפתיים")? [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מזדהה עם תכני השיר, שנראה לי תבוסתני ובכייני. סורי. אבל דווקא את הבית בסוגריים אהבתי - את האינטרוספקטיביות הזאת. ואת האוירה שנוצרת מ "אני נותן לשמיים לעוף בתוכי" וכאלה. מעין הקדמה מהורהרת בשקט לדברים שייאמרו מעל הבמה בקול. זה יכול היה להתאים לשיר תפילה או שיר על תפילה יותר מלכאן אבל מילא. [ליצירה]
- [ליצירה] זה נכון. מי שרוצה לקטר תמיד ימצא על מה... [ליצירה]
תגובות