[ליצירה]
מעניינת הפרשנות שלך לרגשותיה של מיכל. אלא שזה לא נראה לי מתאים, כי דוד כרכר ופיזז לא בעת המלכתו, ולא אחרי שגבר על בית שאול, אלא כשזכה להכניס את ארון ברית ה' לירושלים.
[ליצירה]
הממ, כן. הכחול המרתך הוא לא ממש של בדידות ותעופה, לא בשיר שלי על כל פנים. אולי בשיר ש*אתה* כתבת לך כשקראת את זה.
צריך להכיר אותה כדי להבין, איך קור חיצוני יכול לעטוף חום פנימי. אש כחולה היא באמת הרבה יותר חמה מאש אדומה.
רק פחות מפנקת...
[ליצירה]
מאוד מאוד יפה! אני אוהבת את תהליך השחרור שאת עוברת בשיר. לפעמים אנחנו טועים, שאנחנו מנסים להתמודד עם הכאב שלנו לבד, ולא מנסים למצוא תנחומים אצל אבא שבשמיים, כי אנחנו רואים בו את מי שגרם לכאב. כמה חשוב שנזכור שאפשר לפנות אל ה' יתברך לתמיכה.... בשלוש הנקודות יש אפקט של בכי
[ליצירה]
תשובה לסומסום:
אנשים אוהבים לדבר על אומנות כאילו יש לה מקדש משלה באולימפוס של החיים. לא נכון! האומנות היא חלק מהשיח שלנו עם עצמנו, ולכן היא צריכה להיות מבוקרת לפי הקריטריון של - אילו דברים רצוי שנכלול בשיח הזה כי הם מחזקים אותנו, ואלו לא. להתמודד עם רגשות של אובדן ופרידה לגבי חבל ארץ שכרגע נאבקים עליו, זה מחזק מגמה של עזיבת המאבק וזורע זרעים של יאוש. במלחמה לא נתנו ל"ירא ורך הלבב" לצאת, כי דיבורים של פחדנות היו ממיסים את לב כולם. לדעתי כנ"ל דיבורים של יאוש - זה לא הזמן עכשיו! כל כך לא! ובעזרת ה' אני מקווה שלעולם לא יהיה בכך צורך, כי זה לא יקרה! נ.ב. "היה לא תהיה" זה יותר הבעה של תקוה חזקה מאשר של "ודאות". זה יותר כמו הבעת עמדה או הצהרת כוונות נחרצת. קפיש?
[ליצירה]
תגובות