רק היא נשארה שם לבד אחרי המשתה והשמחה והיינות. לבד, מבלי אפשרות לברוח. ההצלה שלה הייתה כליאתה...
היא נשארה איתו. ככה בעצם נגמרה המגילה.
כולם חושבים על השמחה בפורים אבל אולי בגלל זה אנחנו צריכים להשתכר עד דלא ידע. כדי לא לשים לב שהסיפור הזה הוא בעצם עצוב ושאסתר נשארה שם לבד עם אחשורוש הרשע. אולי כדי שנדע שלמרות הסוף הטוב וההצלחה משהו שילם את המחיר. המחיר הנורא.
זה מסביר לי אולי למה אסתר בקשה "זכרוני לדורות" . היא בקשה להשאר בזכרון הקולקטיבי של העם כי זרעה נשאר שם ללא אפשרות להיות. מרדכי הפך למשנה למלך, היהודים נצלו. רק אסתר נשארה בארמון. זה סוף שמח או עצוב?
תגובות