לא, זאת לא הייתה שעת בין הערביים

גם לא שעות הבוקר המוקדמות

והשמש קפחה על הראש וסנוורה את העיניים.

הראות לא הייתה טובה, כשעמד כך על ההר

מסתכל על העתיד, מסתכל על העבר.

הזמן של התחנונים עבר, וגם שעתו הגיעה

ממרומי ההר דברים נראו אחרת

המילים לא נאמרו, רק השתיקה את זאת הביעה.

הוא הסתכל על הארץ המובטחת

ועל הדרך במדבר

הוא הבין משהו שלא היה יכול לומר

כי דווקא שם על ההר לבד

נתפרשו לו כמה עניינים למרות השמש והחום והעננים.

הוא הביט מבט אחרון אל הארץ המובטחת

אל העם שהלך אחריו

מבט אחרון מתגעגע ובוטח.

"הם עוד יעשו צרות" הוא מלמל לעצמו

ואז חשב,

שגם לו הם עשו צרות

ובכל זאת הוא אותם אהב.