כשדם היה רק-דם
ואש רק-אש
ומים היו חיים
נופי ילדות שלי היו
נופי ילדות שקופים.
דווקא כשהמפלס יורד
החיים נעשים זולים יותר
בשלוליות כהות של דם
על אדמה של אש.
והשקוף נראה גבוה מתמיד
והוא נוגע בשמיים ובארץ
והוא מוצק יותר.
והוא שלי.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוי, כל-כך נכון. אין כמו הלילה, ואין דבר יבש יותר מזריחה. בעיקר כשקיץ. נחמד מאוד+ :-) אגב - זה לא מדהים איך שהשירה של הציפורים כשהשמש שוקעת שונה מהקירקורים שלהן בבוקר? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. וזה באמת לא הסגנון הרגיל שלך, אבל אני אוהבת את זה בדיוק ככה. התיאורים היבשים האלה שמעבירים בדיוק את התחושה. (אבל מי מתחיל את היום בסלט ירוק ומיץ תפוזים?) [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני שרה לבד לפעמים. למרות שתמיד הכי בא לי לשיר באמצע אוטובוסים הומי אדם... מה לעשות שאסור לי? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, איך זה שרק עכשיו גיליתי אותך? אתה פשוט כישרון. עשיתי מנוי... שיר כואב-כואב ויפהפה. ושפה כל כך עשירה... משהו-משהו. [ליצירה]
- [ליצירה] מבלבל. לא הצלחתי להחליט אם לבכות או לצחוק. [ליצירה]
- [ליצירה] נשמע כאילו אתה קצת "מאליל" את הגברת שלך... אין מושלמים בעולם. ויש לך שם כמה ביטויים יפים, אבל קצת יותר מדי מהם... זה מאבד את הפואנטה אם אתה חוזר על עצמך יותר מדי. [ליצירה]
- [ליצירה] שי, נראה לי שהשירים שלך ממש התבגרו בזמן האחרון. אהבתי את ה- "בישיבה על המדוכה בשירבוט מילים גבוהות", בעיקר. :) שיר נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון נכון, נכון, נכון. רק שאצלי זה המחשב ולא הטלויזיה. טלויזיה היא בכלל קללה. [ליצירה]
- [ליצירה] הוספתי לשיר המשך. עכשיו טוב? [ליצירה]
- [ליצירה] בטח זה בככל לא מה שהתכוונת לומר, אבל מה שאני הבנתי מפה, זה שאסור לבזבז את הזמן פה בעוה"ז, כי הוא מוגבל, ואת המנוחה נמצא אח"כ. רק לא הבנתי למה זה צריך להיות "עשרת אלפים", לעומת האחד שהוא אתה. שיר מעורר מחשבה ומקסים. [ליצירה]
תגובות