כשדם היה רק-דם
ואש רק-אש
ומים היו חיים
נופי ילדות שלי היו
נופי ילדות שקופים.
דווקא כשהמפלס יורד
החיים נעשים זולים יותר
בשלוליות כהות של דם
על אדמה של אש.
והשקוף נראה גבוה מתמיד
והוא נוגע בשמיים ובארץ
והוא מוצק יותר.
והוא שלי.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ילדה, את משתפרת משיר לשיר:) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד. אהבתי את המסר. ואם יורשה לי להעיר - יש לך הרבה טעויות בכתיבה, ויהיה הרבה יותר קל לקרוא את זה אם תתקני. זה סתם הערה טכנית - אבל גם זה חשוב לפעמים... בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפהפה! מתחילה באש ונגמרת באש - אף פעם לא חשבתי על זה... [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה שיר נפלא באמת, עם כמה ביטויים ששבו אותי, אבל מצטרפת לאורנה - אכן יש בלבול מסויים בגופים. [ליצירה]
- [ליצירה] "ללמוד לעוף נגד כיוון הגעגועים". איזה יופי של משפט. את הבית השני אמנם לא הבנתי, אבל זה ממש לא הפריע לי להנות. [ליצירה]
- [ליצירה] אין מה להגיד- שיר נהדר! רק לא הבנתי את ההדגשות במילה "למנותקת". יש לי לפעמים קשיי הבנה כאלה :) שיר מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש, מילון רק אתה מסוגל לתת לשיר כזאת כותרת... לא הבנתי כלום, אבל אפשר לתרץ את זה בשעה (עשרים לארבע, לכל המעוניין). אולי מחר. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מנסה לכתוב לך תגובה ללא מילים, אבל משום מה היא לא נשלחת... אז קבלי תגובה עם מילים. אולי זה יצליח. [ליצירה]
- [ליצירה] D-: ענק! . [ליצירה]
- [ליצירה] הסגנון לא רע בכלל, אבל זה קצת מבולגן מדי, ובסוף קצת קשה להחליט מה לקרוא לפני מה... (והרעיון מסקרן). אסתר, מתחילה לחבב קומיקסים מאז הסנדמן. [ליצירה]
תגובות