כשדם היה רק-דם
ואש רק-אש
ומים היו חיים
נופי ילדות שלי היו
נופי ילדות שקופים.
דווקא כשהמפלס יורד
החיים נעשים זולים יותר
בשלוליות כהות של דם
על אדמה של אש.
והשקוף נראה גבוה מתמיד
והוא נוגע בשמיים ובארץ
והוא מוצק יותר.
והוא שלי.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כן, זה בהחלט מעביר את זה לא רע... אני תמיד חושבת שזה כמו לשמוע את ההד של הריקנות שבך מהדהד בריק של האחר. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... דווקא זה מה שאני אוהבת בשירים - שלא רק אומרים בהם, אלא אפשר להעביר בהם גם את התחושות שמאחורי האמירה. בגלל זה לא כל כך מפריע לי בד"כ לא להבין שירים עד הסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה ספתא. ואתה צודק. התחרטתי על ההסבר שניה אחרי ששלחתי. לומשנה. אני רק רוצה לדעת אם התוספת לשיר באמת נחוצה. [ליצירה]
- [ליצירה] מה להגיד, שאני מזדהה? חבל. חבל שככה זה. אבל אם זאת המציאות אנחנו עוד נמצא את הכוחות להתמודד איתה, ונתפלל לימים טובים יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הרעיון ואת האופטימיות... [ליצירה]
- [ליצירה] נכון נכון, נכון, נכון. רק שאצלי זה המחשב ולא הטלויזיה. טלויזיה היא בכלל קללה. [ליצירה]
- [ליצירה] "ללמוד לעוף נגד כיוון הגעגועים". איזה יופי של משפט. את הבית השני אמנם לא הבנתי, אבל זה ממש לא הפריע לי להנות. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו וואו,וואו, וואו. זה מה שיש לי לומר על זה. הזדהיתי עד לעמקי לבבי הישן. ככה זה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא, בננות לא מעבירות את המסר. קופים צריכים בננות, לא מטבעות. ומטבע זה חפץ קר. מנוכר. [ליצירה]
תגובות