כשדם היה רק-דם
ואש רק-אש
ומים היו חיים
נופי ילדות שלי היו
נופי ילדות שקופים.
דווקא כשהמפלס יורד
החיים נעשים זולים יותר
בשלוליות כהות של דם
על אדמה של אש.
והשקוף נראה גבוה מתמיד
והוא נוגע בשמיים ובארץ
והוא מוצק יותר.
והוא שלי.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה. זורם בצורה כייפית. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה?? פתחיה - מי בכלל נותן לך את הזכות להחליט לאחרים איזה שם ראוי ואיזה לא?? [ליצירה]
- [ליצירה] שטויות, את לא פולנית יותר ממני, מה שאומר שאת לא פולנית בכלל. :) [ליצירה]
- [ליצירה] כשיש בך קצת, אם תתן, תתמלא עוד יותר ממה שהיית. אבל אני מסכימה איתך. כשריק לגמרי פשוט אי אפשר לתת. לא מאחלת את זה לאף אחד... [ליצירה]
- [ליצירה] להיעלב?? רסיס, להיות מורה זה לדעתך סיבה לבושה?? אסתר, שאפילו די חיבבה כמה מהמורים שלה. [ליצירה]
- [ליצירה] רגע רגע. פוס! עצור! מרוב שזה כתוב יפה כבר איבדתי את כושר השיפוט שלי. מה עשית? ביטלת במחי יד את כל החיוכים האחרים! מה עם החיוך הזה של לעמוד לבד בגשם בדיוק כשהוא נהיה ממש חזק, כשכל הניצוצות של האור רוקדים על הכביש? והחיוך של הורה שמביט בילד הקטן שלו משחק? והחיוך שמחייכים כשמוצאים משהו ממש חשוב שהלך לאיבוד, או כשקוראים קטע כזה נפלא כמו זה? אלה לא חיוכים? אני מוחה. ובכלל - חיוכים שאדם מחייך לעצמו לבד הם הכי חיוכים. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה "העצבים החשופים מסבים לי כאב עם כל משב רוח". ממש ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד והשם בהחלט מעמיק את המשמעות כאן. נהניתי לקרוא. [ליצירה]
- [ליצירה] הי, שקופית, תודה על המובאות מהמילון! עכשיו זה כבר קצת יותר מובן לי... [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד, אע"פ שאני מעדיפה בהרבה את הדברים היותר-רציניים שלך. אולי אפילו הייתי צוחקת, אם לא הייתי עוברת מקרוב את החוויה המצמררת של זריית מלח על זחל רירי מסכן והצפייה בו בשעה שהוא נמוג והולך תוך ייסורים נוראיים (מובן שהוא לא היה הנשמה התאומה שלי ולא חיבבתי אותו בכלל, אבל בכ"ז). מאז יש לי טראומה מהיצורים האלה וצמרמורת במעלה ומורד הגב. אל תנסו בבית!!! ותהיתי- רצית לכתוב "התחשמק", או שזה במקרה? כי אני לא מכירה מילה כזאת... [ליצירה]
תגובות