כשדם היה רק-דם
ואש רק-אש
ומים היו חיים
נופי ילדות שלי היו
נופי ילדות שקופים.
דווקא כשהמפלס יורד
החיים נעשים זולים יותר
בשלוליות כהות של דם
על אדמה של אש.
והשקוף נראה גבוה מתמיד
והוא נוגע בשמיים ובארץ
והוא מוצק יותר.
והוא שלי.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יוווווווווו :) כבר מזמן לא קראו לי שטרן... טוב שיש כותבים מוכשרים חדשים. זה נכון. אבל השירים עצובים... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אלול זה נהדר... (טוב, ברור. זאת מתקרבת.) [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... מישהו מוכן להסביר לי על מה מדובר? [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט מצויין! איזה חיוך עשית לי! פשוט פשוט נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה. והלוואי עלי להיות מסוגלת לומר את המילים שבסוגריים. אפילו רק את החלק הראשון... [ליצירה]
- [ליצירה] לא. זה אומר שאת נורמלית. אה, ושאני צריכה לעבוד על השיר הזה שיהיה יותר ברור. [ליצירה]
- [ליצירה] אני ממש לא מבינה את ההקשר הצבאי, אבל זה אומר לי המון בכל מקרה. רק רציתי לומר שזו ממש לא הפעם הראשונה שאני קוראת, אבל פשוט לא מצאתי מה לומר עד עכשיו. אז הנה. שתדע. [ליצירה]
- [ליצירה] משל נחמד :) [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי. מה הקשר לפטיש? ומה זה "עורש חורים"? אבל מעניין... [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני חייכתי :) [ליצירה]
תגובות