כשדם היה רק-דם
ואש רק-אש
ומים היו חיים
נופי ילדות שלי היו
נופי ילדות שקופים.
דווקא כשהמפלס יורד
החיים נעשים זולים יותר
בשלוליות כהות של דם
על אדמה של אש.
והשקוף נראה גבוה מתמיד
והוא נוגע בשמיים ובארץ
והוא מוצק יותר.
והוא שלי.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מורגן, זה מצויין. גם אני מצטרפת למחמאות. [ליצירה]
- [ליצירה] הו! זה פשוט יפהפה! אין לי מילים! [ליצירה]
- [ליצירה] בדיוק ככה. תודה, סתמית. הצלחת להסביר בדיוק את מה שניסיתי על המקום ממנו המים מגיעים. מישי, את די צודקת. אולי אני צריכה להוסיף עוד קצת צבע למעלה. עופים - אני מנסה לשלוח לך את התמונה כבר מאז הבוקר, אבל האימייל שלי פשוט מסרב לצרף את הקובץ להודעה:( רק שתדע שזה בדרך... [ליצירה]
- [ליצירה] בדיוק חתלתול! [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי. מה הקשר לפטיש? ומה זה "עורש חורים"? אבל מעניין... [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, מעולה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] :) חמוד. אתה בהחלט יודע איך לתפוס את אור הזרקורים... שיהיה לך בהצלחה פה, ותמשיך להיות כזה משעשע. [ליצירה]
- [ליצירה] יוווווווווו :) כבר מזמן לא קראו לי שטרן... טוב שיש כותבים מוכשרים חדשים. זה נכון. אבל השירים עצובים... [ליצירה]
- [ליצירה] כשיש בך קצת, אם תתן, תתמלא עוד יותר ממה שהיית. אבל אני מסכימה איתך. כשריק לגמרי פשוט אי אפשר לתת. לא מאחלת את זה לאף אחד... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים לחלוטין. הקטע בסוף צרם גם לי קצת, כשאת מסבירה לה על הקסם שברגע-שלפני-הנפילה. פילוסופיה קצת עמוקה מדי לילדה קטנה, לדעתי. חוץ מזה - נפלא. אי אפשר שלא להזדהות. [ליצירה]
תגובות