[ליצירה]
אחד הדברים הראשונים שלמדתי בצילום היה, כי לא כל תמונה חייבת להביע משהו. ויותר מכך, רובן המוחלט של התמונות הן בגדר תיעוד ותו לא. הרעיון הוא לעשות את זה בצורה מעניינת ואיכותית (אור-צל, זוויות צילום וכו'), אבל מסר הוא בגדר "מותרות". מה לעשות שלא תמיד נקלעים לך לפריים מתנחל ושמאלני בחיבוק אמיץ..
דעתי האישית? אני ציידת רגעים, ולא צלמת. לכן כל צילום שלי צריך להביע משהו, אם לא מסר אז תחושה. בצילום הזה יש משהו רך ומרגש מבחינתי.
אם לא הרגשת בכך, כנראה שלא הצלחתי להעבירו, ומקבלת את הביקורת באהבה.
[ליצירה]
לא יודעת מה איתך, אני מיציתי את החוויה בכיתה י"א בערך :-) (ומופתעת לגלות שנשארו עוד כיפות סרוגות בעיר הזו)
[ליצירה]
[ליצירה]
לכבוד הוא לי להיות הראשונה להגיב.
עיצוב גרפי נפלא ממש! נדמה שהדמות נשאבת פנימה (בצד שמאל, הכהה יותר), נאבקת על רצונה להשתחרר, לפרוץ (בצד ימין,הבהיר בהתאם).
רק שאלה לי.. ברוב בורותי.. מיהו/י אותו/ה מ.י בן גריון?
[ליצירה]
הרעיון נפלא,תפסת רגע של ממש! (ויש לה קוקיות..מה שמוסיף לתחושת ה"ילדה-של-אבא"), אבל..מניחה ששמת לב-לא מספיק חד. אולי בגלל שמיהרת לצלם לפני שייעלמו.. בכולופן,אהבתי מאוד.
[ליצירה]
אני מתקשה להגיב לאמירות פוליטיות, ובכל זאת-לשם האיזון כאן, מוכרחה. הגיע הזמן שמישהו כאן ינסה להבין, לפחות ינסה, שכל תוכנית ההתנתקות אינה באה כמשהו אישי נגד תושבי גוש קטיף. התוכנית הייתה מתרחשת באותה מידה גם אם היו יושבים שם שמאלנים ואנשי שינוי! יש סימפטיה בעם לתושבי הרצועה (טוב..אחרי חסימת הכבישים קצת פחות..), וכולם מזדהים עם האובדן האישי ש(אולי)יאלצו להתמודד איתו. זו לא תוכנית התנכלות לדתיים,צאו מזה!!! ואולי אם נקדים להפנים את זה, נוכל באמת למנוע את מלחמת האחים המדוברת.
תגובות