ב"ה
אני הייתי קוראת ליצירה קוטג' תנובה, ובגוף היצירה כותבת - חמישה אחוזי שומן בלבד.
ובאופן קצת יותר רציני - סוערה, אולי ב"פשטות" הכוונה לססגוניות של הצבעים, כלומר, אין פה צבעים אפרוריים כאלה כמו עולמם של המבוגרים. זה ציור שמזכיר פשטות של ילדות כזאת, מן הסתכלות נאיבית ונחמדת על העולם. את המורכבות ביצירה אני דווקא רואה לא בצבעים אלא בקווים. למשל, הנזילה בצהוב בהיר קצת מפרה את ההרגשה של הפשטות, ובכלל, משהו בטשטוש שמסביב הקווים עושה הרגשה של רטיבות כזאת, אולי אפילו דמעה. משהו שמפר את השלווה שבתמונה.
בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
[ליצירה]
ואני...
ב"ה
אני הייתי קוראת ליצירה קוטג' תנובה, ובגוף היצירה כותבת - חמישה אחוזי שומן בלבד.
ובאופן קצת יותר רציני - סוערה, אולי ב"פשטות" הכוונה לססגוניות של הצבעים, כלומר, אין פה צבעים אפרוריים כאלה כמו עולמם של המבוגרים. זה ציור שמזכיר פשטות של ילדות כזאת, מן הסתכלות נאיבית ונחמדת על העולם. את המורכבות ביצירה אני דווקא רואה לא בצבעים אלא בקווים. למשל, הנזילה בצהוב בהיר קצת מפרה את ההרגשה של הפשטות, ובכלל, משהו בטשטוש שמסביב הקווים עושה הרגשה של רטיבות כזאת, אולי אפילו דמעה. משהו שמפר את השלווה שבתמונה.
[ליצירה]
טוב, אשא את דברי לעם
האמת היא שאני לא אוהב להסביר יצירות שכתבתי, ומהסיבה הזאת בדיוק אני כותב אותם ולא מסביר.
אבל כאן זה מתבקש.
יקירי, תודה על התגובות האוהדות, אבל חפציבה לאופר היא לא סתם דמות אקראית, היא נעלית מכל אקראיות. היא האקראיות בעצמה, ומתוך כך קשה להתייחס אליה בסתמיות. נהפוך הוא, היחס ה-א סתמי מתבקש כאן, אם לא העל-סתמי. יתירה מכך, חפציבה, על אף היותה דמות ספרותית, יש לה חיים משל עצמה, ולרוב היא מובילה את הכותב, ולא ההפך.
ניתן לקרוא יצירות נוספות אודותיה בשאר יצירותי.
לתרומות וכו'...
תהיו בריאים, וסליחה אם הכבדתי (זאת היא- אתם יודעים...).
בהצלחה לכם,
יצחק,
נושא כליה של הגבירה.
[ליצירה]
ואני...
דווקא הבנתי פה ושם.
כאילו, ביום כיפור בנות ישראל מחוללות... את זה הבנתי, ואהבתי את המשחק של מחול- חילול, קידושין- קדושה.
אם יש משמעות לכל זה, אשמח להבין.
רגע, לפי דבריך הטומאה מודגשת דוקא ביום הכיפורים, כלומר, הצורך בקידושין ובקדושה מגיע מרקע יום כיפור. יפה, אולי הבנתי אז עוד כמה דברים.
אני דוקא אחד שאוהב כתבי חידה.
משחק מעניין.
[ליצירה]
טוב...
בסדר, בלי נדר, אכתוב חלק ב'.
האמת היא שלא ידעתי מה לעשות עם הסיפור הזה, אז שלחתי אותו ככה. שמח שאהבתם אותו, אבל זה מחייב אותי לכתוב המשך.
בעזרת ה' נחשוב על משהו.
חוצמיזה- עד יום שישי אני אהיה בטיול, אולי נכתוב משו תוך כדי.
תודה על התגובות המסוקרנות!
כל טוב, (איך אפשר בלי?)
יצחק
[ליצירה]
לא בהכרח
"... בעיניו היו שרות ציפורי גן עדן...
ואני חשבתי בקפידה ילדותית,
החיוך אינו ראוי לבעל זקן,
אינו ראוי לבעל הלכה,
אינו ראוי לאב..."
זלדה, פחות או יותר (מהזיכרון)
זה לא ממש ככה.
צריך לחשוב על הקונפליקט הזה בכנות.
מצד אחד קדושה, מצד שני חיים.
הילכו שניהם יחדיו?
אני בעד.
ומי שבאמצע, תתיחסי אליו איך שאת רוצה.
אני- האחרון שיצחק עליו.
[ליצירה]
אינך צודק, הו גאיוס!
אינך צודק,
אמיתות יש לומר, בין ישפיעו בין לאו.
אכן, שיר עצוב ונוגע ללב!
ובכן, מי יתן זה השיר לִמציאות!
קורא אף אני לאיחוד הכחות-
מול אויב משותף,
ולא מול אחים.
!!
האויב הערבי
נגדנו נלחם!
היזהֶרוּ!
אל תרבו, בפירוד,
סכנה!
בברכת "וחרבי תאכל אויב",
נקמות וכל הכרוך,
יצחקוס אריוס,
טריבון,
מדינת יהודה.
[ליצירה]
יפה
לפרסם יצירה זה להסתכן בקבלת תגובות...
את הבאת את זה על עצמך.
אני הייתי מסיים את זה כך:
לסוג ולא להסתכן, זה הסיכון הגדול מכולם, הסיכון של חוסר התפתחות.
או משהו דומה.
כלומר, שגם המסר יהיה באותו סגנון של שאר הקטע.
ברוכה הבאה!
[ליצירה]
ציטוט:
"..המדובר כאן, בניסיון ברור וגלוי
לפליטת – עין, להנחית ראשית – כל, מכה חרוצה ומכאיבה ביותר,
על גבם של האזרחים..."
אכן, מזימה זדונית.
הערה קטנה:
כשאתה כותב מילים בסמיכות, כגון "קודם- כל"
רצוי לבטל את הרווח בין המילה למקף.
ושאלה:
מהי אותה "פליטת- עין" אליה התכון המשורר?
תגובות