ב"ה
אני הייתי קוראת ליצירה קוטג' תנובה, ובגוף היצירה כותבת - חמישה אחוזי שומן בלבד.
ובאופן קצת יותר רציני - סוערה, אולי ב"פשטות" הכוונה לססגוניות של הצבעים, כלומר, אין פה צבעים אפרוריים כאלה כמו עולמם של המבוגרים. זה ציור שמזכיר פשטות של ילדות כזאת, מן הסתכלות נאיבית ונחמדת על העולם. את המורכבות ביצירה אני דווקא רואה לא בצבעים אלא בקווים. למשל, הנזילה בצהוב בהיר קצת מפרה את ההרגשה של הפשטות, ובכלל, משהו בטשטוש שמסביב הקווים עושה הרגשה של רטיבות כזאת, אולי אפילו דמעה. משהו שמפר את השלווה שבתמונה.
בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
[ליצירה]
ואני...
ב"ה
אני הייתי קוראת ליצירה קוטג' תנובה, ובגוף היצירה כותבת - חמישה אחוזי שומן בלבד.
ובאופן קצת יותר רציני - סוערה, אולי ב"פשטות" הכוונה לססגוניות של הצבעים, כלומר, אין פה צבעים אפרוריים כאלה כמו עולמם של המבוגרים. זה ציור שמזכיר פשטות של ילדות כזאת, מן הסתכלות נאיבית ונחמדת על העולם. את המורכבות ביצירה אני דווקא רואה לא בצבעים אלא בקווים. למשל, הנזילה בצהוב בהיר קצת מפרה את ההרגשה של הפשטות, ובכלל, משהו בטשטוש שמסביב הקווים עושה הרגשה של רטיבות כזאת, אולי אפילו דמעה. משהו שמפר את השלווה שבתמונה.
[ליצירה]
סיפור יפה
סיפור יפה, אבל בא נתאר לעצמנו שאותו איסמעיל הוא רוצח לשעבר. אני לא הייתי מוכן לגור אתו בסוכה אחת. אני מקוה שגם אתה לא.
עניין קטן- שמואל, אינני רוצה לחלוק או לזלזל ח"ו בשירתך, אבל עם כל הכבוד ל"זיקוקה של הרעות", המשפט הזה הורס את המשקל של הבית.
ועוד משהו- אולי כדי לשנות את
"ואת פני- האורח-
- ידעו להסביר."
ל "ופנים לאורח
ידעו להסביר"
כלומר, לא להסביר את הפנים, (to explain) אלא להסביר פנים ל..
לשיקולך
[ליצירה]
נכון
זה נכון לשני הכיוונים, או שאתה מודע ליהדותך, ואז אתה לא יכול להתכחש לה בשום אופן, כי אז תאבד את זהותך, משא"כ בארץ, או שאתה לא מבין מה ההבדל בינך לבין הגוים מסביב, ואז קצרה הדרך להתבולל.
ובכל מקרה-
עדיף להיות חילוני בארץ מאשר דתי מחוצה לה.
(ומסתמא שהייתך בחו"ל מוצדקת מבחינה הלכתית)
[ליצירה]
יפה
בהתחלה חשבתי שזה בזבוז של רעיון לסיפור טוב, עם פאנצ'ליין מוצלח, או אפילו רמיזות ישירות, אבל עם קריצות למוסד ה'דייטים'.
אבל ככל שהמשכתי הבנתי שזה לא עוד סיפור, עם קצת ציניות וכל הדרוש. זה מעין תפילה \ משאלה \ תובנה, משהו מהלב.
נו, עוד תמצאי, בעזרתו, את ההוא...
(וגם אם הוא חומרי מדי - אל תיבהלי. את יודעת - בנים...)
[ליצירה]
לכבוד הוא לי
להגיב ראשון על יצירה כל כך מוצלחת...
ממש ממש מוצלח. נהנתי מאות.
מי יודע, אולי עוד יגיע אי פעם הקטע של "עתה עתה בני חורין בני חורין..."
[ליצירה]
בסדר
עקב השאלות הרבות שהתעוררו לגבי מהותה ומשמעותה של חפציבה לאופר, אפרסם כאן לקט תגובות חלקי ובלתי ממצה שנתנו לפונים הרבים.
1. ובכן...
החפציבה זה לא מושג בעל צוויון מסוים.
משהו מופשט, חסר ממשות, משהו שמסמל את הסתמיות שאומרת הכל, משהו גדול מהרבה דברים חסרי משמעות.
וגם, משהו שאפשר לכתוב עליו סיפורים וליחס לו תכונות כלשהן ללא שיעלב.
זהו. מקוה שסיפקתי את מבוקשך.
אם ממש תתעקשי, אספר לך איך הגעתי לשם הזה.
לילה טוב,
יצחק.
2. לשאלתך:
חפציבה לאופר היא אישיות נעלית מעל לכל ההגדרות, משהו לא ניתן לתיאור, פריך ומופרך, משהו שלא קשור בהכרח לזמן או מקום מסוימים.
חפציבה לאופר היא מעין אלגוריה, על החיים, העולם ומה שביניהם.
3. הו, הו, הו!
ביקשת לדעת סוד שקרוב במהותו לסוד היקום...
חפציבה היא אישיות נעלה מכל צוויון ותיאור. כיצד אוכל להסביר לך מי היא, אם המדוברת רחוקה מהבנת שכל אנוש.
כל שאני יודע עליה הוא שמספר הנעלים שלה אינו זוגי, וכי הוא נקרא משני הכיוונים.
צר לי, אך זהו כל המידע שאוכל לספק.
מידע נוסף תוכלי לקבל בסניפי החפציבה שבסביבתך.
כל טוב.
מקוה שזה יספיק.
הרבה אושר,
יצחק.
[ליצירה]
יפה
אני מקוה שהשלום עליו אתה מדבר לא נוגד מלחמה.
כלומר, מה שמביא את השלום, אחרי הכל, הן המלחמות.
ואסביר את עצמי: לפושעים, לדעתי, אסור לותר, ויש להענישם במלוא חומרת הדין, אותו דבר כאן. יש מלחמות
רעות נטו. אבל יש מלחמות צודקות.
"ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם"
את זה דוד המלך אמר.
תגובות