ניסיתי לתאר אותך בצבעים
בראשי השתוללה יצירה עצומה
חיה וססגונית
העברתי את הכל על נייר
אך הוא, חסר צבע
מחוויר
לעומתך.
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] צודקת. זאת ועוד, הנייר גם דו-מימדי. להבדיל מהאדם התלת-מימדי, או בעצם הארבע-מימדי (משתנה עם הזמן). [ליצירה]
- [ליצירה] לחלוטין ארבע מימדי כוכב.. ואולי לא כל כך צר שחסרות מילים כאשר אפשר להתבטא אפילו במבט קטן. הקינה שלי מתייחסת כנראה לכל מה שקשור לעולם הווירטואלי הזה.... אני אחשוב על זה... [ליצירה]
- [ליצירה] כיסוף וכישוף היקרה ההערה שלך מחמיאה לי אך טיבעה של מיקה הוא שהיא נטמעת ונעלמת עת יורד שיר של אחר [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי את שכתבת וחייכתי. יש משהו בדבריך. כנראה שהרגש הזה קיים בכולנו אי שם פנימה ואנחנו כל כך עקרים ועטופים ומעוטי יכולת לעומת כל הפנים הסוער והמטורף הזה. מתי כבר יגיע היום.. והאמנם יגיע היום או שלנצח ניוותר מחוסרי הבעה מילולית.?? [ליצירה]
- [ליצירה] --- ואו, כתבתי משהו ברוח שירך זה, ואני שמח שהרוח הזו עוטפת יוצרים אחרים ומדביקה אותם בחיידק הנפלא ! [ליצירה]
- [ליצירה] מיקה יקרה, ושוב... נראה לי קצת בזבוז וחבל לא לשים את זה כיצירה שכולם יוכלו להנות, את לא חושבת כך? תודה תודה תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] הנייר הצהוב אינו מבין תכולה נשגבת מלבין עצמו כאילו לא קיים המיית צבע מורחת אותיות ישנות ונקודות מכחול מכריזות "מלחמה" עושה לעצמו קמט ועוד קמט מטוס,ציפור העיקר להתעופף [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה. ססגוני. מלים תמיד ישארו מוגבלות ביחס לצבע. שירים, עם זאת, יעלו עליו פי כמה וכמה. ציור שכזה... נהדר. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי יו יוי כולי תקווה שזה מונולוג מצויין כי יש לך דימיון פרוע ולא מפני שחווית את הדברים... [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם כנפי שחר. האיזון הדק בין גימיק לרגש הופר לטובת הגימיק. אם זו הכוונה אז בסדר. אם לא, אז אפשר לחזק את הרגש ולוותר מעט על הגימיק. [ליצירה]
- [ליצירה] נראה שהמשפט נאמר לנו, הכל כך מצומצמים, שמסוגלים "להעביר" אוטיסט ללא הסתכלות שניה, כי הוא אוטיסט ומה כבר יש לראות באוטיסט... ואמת היא. מי שלא מביט, מפסיד את כל היופי. את כל היופי האינסופי הזה. תודה לך שהבחנת ותודה עוד יותר גדולה לחניך הפלאי . [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי הצורה הזו דווקא מעבירה מצויין את תחושת ההרס העצמי. זה יוצר מן הרגשה של דעיכה, גם צורנית, "עם קצת מוות בכוס וסיגריה דולקת, בסגנון המעודן שהעדפנו תמיד רקדנו על סיפון הצוללת, למנגינת ההרס העצמי." יש בזה משהו שזורק אותי ישר לתוצאה של ההרס העצמי הזה, תחושה של התמעטות, התכווצות וכו'.. [ליצירה]
- [ליצירה] מקבלת, רק תיקון קטן. התמונה היא שהביאה לכתיבת השיר/משפט. אבל בסופו של דבר למרות אהבתי לתמונה, התחברתי יותר למשפט. [ליצירה]
- [ליצירה] הוי אופטימית, הלוואי שהייתי יכולה להגיד שצדקת. אבל לא. אני לא מרגישה מהשיר שהיא למדה, לעיתים אנחנו שמים לב רק לארבע אמותינו ולא רואים שבדרכינו הביתה עבר ילד מתוק בעל חיוך של קסם, חתול פוזל שיכול לעשות את היום, התחלת פריחה של אמצע החורף, שמיים בצבעי נדירותם יפים כמו שרק הם יכולים להיות, קרן שמש מאוחרת.. אבל מה שכן, לנו בטוח השארת נקודה למחשבה, וזה, ודאי חיובי ואופטימי... :) [ליצירה]
- [ליצירה] אאוצ' אאוצ' אאוצ' אוף איתנו ועם הפערים המטורפים בין אני לעצמי.... אתה כל כך מדהים וגם כואב.. [ליצירה]
- [ליצירה] דילמה שיר יותר טוב? בעצמי התלבטתי לאן לשייך, הכל התחיל מהתמונ, היא זאת שרצתה פומביות אבל לא הצלחתי להגדיר כחזותי. תוך כדי ניסיונות כושלים להכניס את התמונה, התחיל לזמזם לי המשפט/שיר הזה שגם אותו לא ידעתי לאן לסווג, התלבטתי גם אם יפה להם יחד או לא. המממממ יש רעיונות? [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, זה בפרט וכתיבתך בכלל טוב שהחלטת להציץ מתוך המגירה.. רק טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] יש!!! חזרת לכתוב בעברית! ועוד בעברית אהובה כל כך ... כמו תמיד, אני לא מתיימרת להבין בכתיבה, אבל משהו ב / / / קצת עשה לי את כל הדבר הרך הזה לנוקשה, אני חושב שהייתי פשוט משאירה רווחים גדולים בין מילה למילה ז"א "אהבתי את מבינה את הרגע שנגעת שאמרת קרב הלום" (כן, יש משמעות למרחק, הוא לא אקראי,) זה נקרא לי נכון יותר, רך יותר בדרך הזו, או בכל דרך אחרת שתעלה על דעתך שתגרום ל / / / להעלם משם... אבל שוב, מה אני מבינה... ברוך השב שייקה. [ליצירה]
תגובות