ניסיתי לתאר אותך בצבעים
בראשי השתוללה יצירה עצומה
חיה וססגונית
העברתי את הכל על נייר
אך הוא, חסר צבע
מחוויר
לעומתך.
כיסוף וכישוף
-
איזה פלא טומן בחובו הרגע הבא?
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] צודקת. זאת ועוד, הנייר גם דו-מימדי. להבדיל מהאדם התלת-מימדי, או בעצם הארבע-מימדי (משתנה עם הזמן). [ליצירה]
- [ליצירה] לחלוטין ארבע מימדי כוכב.. ואולי לא כל כך צר שחסרות מילים כאשר אפשר להתבטא אפילו במבט קטן. הקינה שלי מתייחסת כנראה לכל מה שקשור לעולם הווירטואלי הזה.... אני אחשוב על זה... [ליצירה]
- [ליצירה] כיסוף וכישוף היקרה ההערה שלך מחמיאה לי אך טיבעה של מיקה הוא שהיא נטמעת ונעלמת עת יורד שיר של אחר [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי את שכתבת וחייכתי. יש משהו בדבריך. כנראה שהרגש הזה קיים בכולנו אי שם פנימה ואנחנו כל כך עקרים ועטופים ומעוטי יכולת לעומת כל הפנים הסוער והמטורף הזה. מתי כבר יגיע היום.. והאמנם יגיע היום או שלנצח ניוותר מחוסרי הבעה מילולית.?? [ליצירה]
- [ליצירה] --- ואו, כתבתי משהו ברוח שירך זה, ואני שמח שהרוח הזו עוטפת יוצרים אחרים ומדביקה אותם בחיידק הנפלא ! [ליצירה]
- [ליצירה] מיקה יקרה, ושוב... נראה לי קצת בזבוז וחבל לא לשים את זה כיצירה שכולם יוכלו להנות, את לא חושבת כך? תודה תודה תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] הנייר הצהוב אינו מבין תכולה נשגבת מלבין עצמו כאילו לא קיים המיית צבע מורחת אותיות ישנות ונקודות מכחול מכריזות "מלחמה" עושה לעצמו קמט ועוד קמט מטוס,ציפור העיקר להתעופף [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה. ססגוני. מלים תמיד ישארו מוגבלות ביחס לצבע. שירים, עם זאת, יעלו עליו פי כמה וכמה. ציור שכזה... נהדר. תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, זה טוב. כל כך מדוייק הריקוד ה"בינעולמי" הזה שלך. אהבתי ביותר! [ליצירה]
- [ליצירה] יווו מיקה, תודה. רציתי להשיב בכתיבה אבל כל כך חבל לי להרוס! [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים לגלות שאנשים כותבים , את מה שאני מרגישה, אי שם בפנים, ולא מוציאה... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה יקירתי! את צודקת. קיבלתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מתנצלת, אבל אני מבינה את תגובתו של שי. שירה? יצא לך לקרוא יצירות? [ליצירה]
- [ליצירה] הררית יקרה, אני נלחמת בלפתוח את העיניים חזק חזק בכדי שאצליח לראות את שאני כותבת מבעד למסך הדמעות. מופת. פשוט מופת. קראתי שורה אחר שורה, סיימתי והתחלתי שוב מההתחלה. רוגשתי, צומררתי, כמהתי. השיר הזה בעיני כנבואה. כחזון. אומרים, שכשהקב"ה נותן למשהו הארה, זה חיוכו של הקב"ה לאדם. את כל כך מבורכת שזכית לחיוך כל כך עצום. תודה תודה תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת [ליצירה]
- [ליצירה] ולחצתי שלח בטעות גמורה אני נפעמת ומחכה לעוד [ליצירה]
- [ליצירה] נתתי גם לחברתי לקרוא והרי תגובה בשמה: הדהמת, צימררת, ריגשת, נגעת, אל תפחד להמשיך להרגיש ולהאמין. והכי חשוב, תרגיש שמגיע לך כי נראה שמגיע! הלוואי עלי... ( ; כייף לה! א.ש. [ליצירה]
- [ליצירה] נו נו נו בנות אבל זה בדיוק העניין. אפילו אני שכמותכן באתי מנוגה (?!??- אוי לנו ואבוי לנו..) חושבת שבזה בדיוק עוסק השיר, זאת אומרת שאם פרוזאי יקירינו המיוחס לגס (אך מיוחס ותו לא) היה מכניס לב ונשמה, כל הסיפור כאן היה אחר לגמרי. זה בדיוק העניין. זה לא שיר אהבה וחיזור ונשמה וכו וכו גם אם יצירות נוגה אוהבות הפי אנד (ואני בתוכן...) זו הצהרה. ויש בה מן האמת ומן התוכחה והביקרת. אני עם פרוזאי. [ליצירה]
תגובות