בוקר יום ראשון או יום חמישי התחנה המרכזית עמוסה: כל חיילי צה"ל באו בדבוקה אחת של זית עם קצת אדום וחום... מתוך הדבוקה חייל אחד דק עם תיק בגודל סקד-ענק! ונשק בגודל רגיל -"גליל" נפרד מהקבוצה הולך למזנון "שווארמה" כך אומר למוכר בעל השפם. ומוציא בנון שלנטיות שטר של חמישים שקל והמוכר מביט בו משחיז סכיניו לקראת קרב מגרד תלתלים מגליל הבשר ושם במרדה ליד הבאגט: סבב השאלות מתחיל וכל תוספת נמרחת גם נמתחת: חומוווווווווווווווס? חרייייייייייייף? צ'יפסלאט? הכ-ל? והוא מושיט לו את הבגט מגולגל ועטוף בכל טוב כאילו היה תעודת תואר ומעניק לו בתוספת עודף. רק שכח ללחוץ לו את היד. והחייל ממהר לתור הענק לאוטובוס שנראה כמו טיפה המנסה להיכנס לתוך מלבן וטיפת טחינה מטפטפת אל המלבן של ה"גליל" כמעין פראפרזה