.-.-.-.-.-ואיך שנשמתי הכל
נגמר.
שעון החול לא הולך
.ס-ר-ו-ו-ר-ב
אם אני אוכל
לצנוח אל תוך
באר השכחה
לשתות ממנה
כמלוא הכאב
כמלוא הזכרון...
אני אחזור שוב.
אני אפנה שוב
לכוון שלא,
לא רוצה בכלל
להזכר בו.
[ליצירה]
זו ממש לא כפירה! לעניות דעתי זו מהות האמונה, לדעת שיש אלוהים, ולבוא אליו בשאלות!
ולשאול ולשאול
ואולי אולי אולי,
יום אחד להתחיל להבין בכלל מה קורה כאן.
וחוץ מזה, אני לא בטוחה שדאיזם (שזה בעצם מה שאת מתארת כאן- אי התערבות של האל בעולם) זה כפירה.
תגובות