.-.-.-.-.-ואיך שנשמתי הכל
נגמר.
שעון החול לא הולך
.ס-ר-ו-ו-ר-ב
אם אני אוכל
לצנוח אל תוך
באר השכחה
לשתות ממנה
כמלוא הכאב
כמלוא הזכרון...
אני אחזור שוב.
אני אפנה שוב
לכוון שלא,
לא רוצה בכלל
להזכר בו.
[ליצירה]
וואו. מאוד אישי, קשה להעלות דבר כזה לצפייה של אנשים אחרים... טוב שיכולת.
ורק לידע הכללי, למרות שאולי הסמים כאן הם רק טריגר לעומק הרגשות, אין כזה דבר סמים קלים. יש סמים שבחוויה רגעית משפיעים באופן שאתה קצת יותר מודע לסביבה (לדג' מריחואנה) (וגם אז זה תלוי אם אין לך מחלת נפש נסתרת), מאשר סמים פסיכדליים או מורכבים כימית (לדג' אקסטזי, הירואין) , אבל נזק ארוך טווח יש.
וכמובן, אני מצטרפת לילדה: אם אתה צריך ורוצה לדבר על זה... אני כאן. וסליחה על ההרצאה...
[ליצירה]
התפלאתי שעדיין לא הוקמה לו פינת זכרון באתר הזה.
עכשיו יש, למרות שלא אהבתי את השיר, במחילה. הוא נשמע כמו כתבה בעיתון טינאג'רי צפוי בארצות הברית.
סליחה על הביקורת, סחטיין על היוזמה.
[ליצירה]
כבר מעל לשנה וחצי שאני לא יכולה לרקוד בכל הפעמים שאני כבר רוצה לרקוד, ובכלל.
אני חושבת שבשנה וחצי הזאת גיליתי שאני מסוגלת לכתוב גם אם אני לא עם 'כולם' .
אבל הרגש שמובע במילים לפעמים יותר חזק מהרגש שמובע מלהיות מחורפנת או שיכורה...
תודה רבה על הכתיבה הזו שהצליחה להביע במילים את מה שאני מרגישה כבר הרבה זמן...
תגובות