.-.-.-.-.-ואיך שנשמתי הכל
נגמר.
שעון החול לא הולך
.ס-ר-ו-ו-ר-ב
אם אני אוכל
לצנוח אל תוך
באר השכחה
לשתות ממנה
כמלוא הכאב
כמלוא הזכרון...
אני אחזור שוב.
אני אפנה שוב
לכוון שלא,
לא רוצה בכלל
להזכר בו.
[ליצירה]
נשמת,
לכן הוספתי בסוף שזה הרבה יותר עמוק מזה...
ואני חושבת שכאן הויכוח הוא על מגדריות חברתית נפוצה ולא על האם ההלכה היא כך כך וכו'.
ומשום מה, לא זכור לי שבמעמד הר סיני נאמר שאסור לבנות ללבוש מכנסיים, אבל לא ניטפל לקטנות... זה בכלל לא קשור לאמונה בקב"ה. וראיה לכך אפשר לראות ברבגוניות של הציבור הדתי/חרדי.
לא הכל קשור למונותאיזם יהודי וזו אף יהירות להעמיד את זה כך. זה מקטין משאר הערכים.
כל עניין אפשר לפתור בכך ש "אם את מאמינה וכו' אז למה את עושה אחרת מההלכה?". זה נורא קל לתת 'תשובה מוחצת' הנוגעת בענייני אמונה בסיסית.
השאלות הן לא לגבי האמונה בא-ל אלא לגבי ניואנסים של ההלכה עצמה, ואני לא מדברת כאן על 10 הדברות (...) אלא על הלכות שנוגעות יותר לדברים הקטנים בחיים: כיסוי ראש, מכנסיים וכו' כפי שכבר הודגם בשיר.
כיום, בחברה ששואפת להגשמה עצמית מלבד ההגשמה הלאומית-ציונית וכו', עלות יותר שאלות לגבי הסכמה עם אורח החיים הדתי-לאומי באופן כללי.
דבר זה מתבטא גם בשאלות שנוגעות בלימוד גמרא לבנות, הבאת ילדים בגיל 'מאוחר', נישואים לאחר לימודים אקדמיים וכו'.
לכן אני אומרת שזה קצת יותר עמוק מאשר אמונה בקב"ה כי ה'בעיות' לא נובעות משם או ברצון לצאת, במובן של התנתקות טוטאלית, מהדת, אלא מרצון לשלב בין הרגש הפנימי בתור אדם ובין חוקי הדת, כלומר ההלכה.
עוד נגזרת לכך ניתן לראות בתנועות שקמו בתקופת ההשכלה ובעקבות עקרונותיה (שאנו חיים עד היום את ערכים אלו): הרפורמה והקונסרבטיבה.
אז נשמת, חבל לפזר סיסמאות מפוצצות כאשר אנו עוסקים בנושא כל כך עדין.
ועוד משו קטן לגבי השיר עצמו: זוהי לא דמות המתנחלת.
יש עוד אלפי דמויות של 'מתנחלת טיפוסית' כך שהסטראוטיפ שכל כך שיבחו אותו כאן לא מדוייק לחלוטין, אלא משקף חלק קטן ולא 'מיינסטריימי' של המתנחלת. ועניין נוער הגבעות בכלל לא שייך לאותה קבוצה של בנות שהן כביכול מורדות.
יומטוב...
[ליצירה]
אוי באמת, לא משנה גמלו יקירי, אני יודעת שכל מה שהעליתי הוא כבר נדוש כו'. אבל מישהו היה צריך להעלות את זה (ואני מקווה שהעליתי את זה בתימצות שלא עושה עוול לטיעונים) לשם הדיון.
ודווקא עלי לומר ש"לא הכל שחור ולבן"?
כנראה שלא הבנת את מה שאני מדברת עליו!
כנראה שבשבילך כל הפוסט וכו' כו' נדוש, אך לא מובן,
כי כל עניין הפוסטמודרניזם הוא שאין אמת אחת! זה פלורליזם, דרלינג, לתת לגיטימציה לדעות שונות ולא לפסול אותן מהבעתן מלכתחילה וכו' וכו' וכו'...
(ועצה קטנה: לפני שאתה תוקף עמדה, תבין אותה עד הסוף.)
בכל מקרה, רק טוב, ממני, ה 'ילדותית'.
ועדי:
יש הבדל בין עריכה של אתר אינטרנט לזה של עיתון בית ספר באשר הוא.
(אם את לא זוכרת את הטענות שלי בעד עריכה בעיתון בית ספר, את מוזמנת לפנות אליי, אני בספריה בד"כ...)
[ליצירה]
שנים אני מרגישה את אותו הדבר בדיוק ואפילו ביותר חומרה.
השנה אני קוראת במגילת אסתר בקריאה לנשים... גם בערב וגם בבוקר...
את מוזמנת לקבל פרטים...
כמו כן, אני לומדת גמרא ועושה בגרות ברמה של 3 יחידות גמרא חוץ מה5 תנ"ך.
ועוד משהו, אני גם מחכה לאישור החברה למעשיי ויותר מכך, אישור החברה לדברים שאני לא עושה מפני שהחברה לא מאשרת לי אותם אפילו רק באופן פאסיבי.
(ושאפילו לא נתחיל לדבר על ההלכה שיש לי איתה בעיות לא מועטות...)
תגובות