.-.-.-.-.-ואיך שנשמתי הכל
נגמר.
שעון החול לא הולך
.ס-ר-ו-ו-ר-ב
אם אני אוכל
לצנוח אל תוך
באר השכחה
לשתות ממנה
כמלוא הכאב
כמלוא הזכרון...
אני אחזור שוב.
אני אפנה שוב
לכוון שלא,
לא רוצה בכלל
להזכר בו.
[ליצירה]
דיברתי ואף ראיינתי במסגרת כתבת חוץ עם הראפר הערבי תאמר נאפר (ההוא מלוד) וההמנון האלטרנטיבי שלו להמנון של מדינת ישראל, דומה במפתיע לשלך בעקרונותיו.
תמהני אדון ירושלמי האם העובדה שאתה מעם שמי, כלומר, העם היהודי, משפיעה במקצת על חייך? כי אצל הראפר הנ"ל, שבא גם הוא מעם שמי, העם הערבי-פלסטיני, זהו אחד מהדברים שיותר משפיעים על מהלך חייו כמו גם על תוכן יצירתו המוסיקלית אשר שיבחה בעבר מתאבדים באוטובוסים.
לא נראה לי שאתה מעוניין לתת לאדם שכזה את החופש לעשות מעשים שכאלו ולכן, אנא שקול מחדש את ההמנון החדש שלך, הוא לא מציאותי, לעולם לא יהיה.
(ואולי עדיף שכך...)
[ליצירה]
וואו. מאוד אישי, קשה להעלות דבר כזה לצפייה של אנשים אחרים... טוב שיכולת.
ורק לידע הכללי, למרות שאולי הסמים כאן הם רק טריגר לעומק הרגשות, אין כזה דבר סמים קלים. יש סמים שבחוויה רגעית משפיעים באופן שאתה קצת יותר מודע לסביבה (לדג' מריחואנה) (וגם אז זה תלוי אם אין לך מחלת נפש נסתרת), מאשר סמים פסיכדליים או מורכבים כימית (לדג' אקסטזי, הירואין) , אבל נזק ארוך טווח יש.
וכמובן, אני מצטרפת לילדה: אם אתה צריך ורוצה לדבר על זה... אני כאן. וסליחה על ההרצאה...
תגובות