.-.-.-.-.-ואיך שנשמתי הכל
נגמר.
שעון החול לא הולך
.ס-ר-ו-ו-ר-ב
אם אני אוכל
לצנוח אל תוך
באר השכחה
לשתות ממנה
כמלוא הכאב
כמלוא הזכרון...
אני אחזור שוב.
אני אפנה שוב
לכוון שלא,
לא רוצה בכלל
להזכר בו.
[ליצירה]
אם אפשר להעיר:
בתור קטע שהוגדר כ'שירה', את סותרת את עצמך...
את מגדירה, מחלקת, ממיינת, מצהירה על טיבו של משורר ובגלל כל האמור לעיל את בעצם סותרת את ההגדרות האלו עצמן כאשר את גורמת להן להיות חד משמעיות, ללא כל ספק או סאבטקסט שיושלם ע"י הקורא. כלומר: ע"פ ההגדרות המדעיות שלך השיר עצמו לא עומד בקריטריונים.
חבל להגדיר דבר כל כך בלתי מוגדר. זה מועד לסתירה עצמית, במיוחד בתחומי האומנות...
(אבל יישר-כוח על הנסיון...)
[ליצירה]
האמת, לא נראה לי שאלוהים רצה שנסבול ככה...
אני מצטרפת למועדון 'שונאי המצות' ולרוע מזלי אני גם לא מתה על מצברי... (הפסח הזה הוא ממש אסון קולינרי...)
תגובות