עלי זכרונות
שיבשו
זה מכבר
וקול כינורות
מבשר
סוף עבר
וריח
ובית
ובובה רטובה
יונקים
משדי אדמה
חרוכה
ומרירותה....
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בובת סמרטוטים מרופטת צמאה לאהבה יונקת בתאווה טיפה מאמא אדמה המר והמתוק מתחככים בעונג מעיפים עשן וגיצים יוצרים מערבולת שחורה-כחולה-כתומה מושכים בעונג קצה שימלתה הבובה קמה ומביטה על פניה ספוגות הבוץ בשלולית מיושבת כינור צרצר מצמרר מעביר רעד כחוט התופר בין ליבה לגופה והיא מאושרת [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, מיקה... [ליצירה]
- [ליצירה] איה- שיר יפה. לנקד מילה ראשונה? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי ב"ה באמת יפה!! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! מי ייתן ויהיו לך עוד רגעי השראה רבים. הוקסמתי!!! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, זו תגובה שאף פעם לא קיבלתי.... [ליצירה]
- [ליצירה] היפ-נוטי : קיבלתי המלצתך, נראה אם זה יזרום לי ככה, אולי עוד אשנה, הזזתי את הפסיק לשורה אחרת, משום מה- קשה לי לוותר עליו :), מה אתם אומרים? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה כנרת, נחמד להזכר ביצירה שנכתבה לפני ארבע וחצי שנים.... נעים שמישהו עוד קורא ומוצא בה רלוונטיות ועניין. :) [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] יוסף- ראשית- תודה, ושנית- רק אשאלך: וכי למה הנאיביות מצערת אותך? איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] לגוד- זו היתה טעות סופר שתוקנה. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] המבנה המיוחד בתחילה- כאשר לא נחרזו המילים הראשונות בכל שורה, שהן סיומה של השורה שקדמה-הקשה על הקריאה, אך מרגע שהושלם והמשקל התאזן עם הצליל, נוצר יצירה מופלאה מרגשת מעצימה ומשורה לשורה מתעצמת כמו כדור שלג גדול, עד לשיא. נפלא1 הזכיר לי מבנה של קינה או פיוט עתיק. [ליצירה]
- [ליצירה] לא רואה כאן נאיביות ו/או אשליה, היצירה נכתבה ממקום של אושר, נאיבי ככל שזה יישמע... באופן מוזר, עצוב אולי, שמחה מהווה דשן פחות טוב ליצירות, אם כי ייתכן שזה רק אצלי, וחבל. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב עדין, רגיש, לא קיטש ולא נדוש. יפה ומרגש. וביקר- עצוב... [ליצירה]
תגובות