בליל חורבן ראיתיך
ונחרב עליי ליבי
שלי...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה רבה על התגובה וארשה לעצמי להשיב: דדוקא הפרץ הזה מתבטא בשורות הקצרות, כל שורה-מדרגה והתגברות של הרגש, עוד קומה, ושוב, לא נרגע, ועוד מילה בורחת, מתארת, מנסה לרדוע אבל מתפרצת וקוטעת את הקודמת, משם זה בא- האמת בלי הרבה תכנון, ולכן, אחרי קריאת התגובה המקסימה, וקריאת היצירה מחדש, בכל זאת- בוחרת, הפעם, להשאירה כמו שנכתבה. ותודה. [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי שוב, לא לגמרי מסכימה. ביצירה זו- יש מקום להוריד את שתי השורות האחרונות, מסכימה שסיומת בלעדיהן- לא בהכרח מפחיתה מעצמת היצירה ואולי אף להיפך. עם זאת, בשיר השני, לעניות דעתי והרגשתי, החזרה מדגישה, מעצימה, מחזקת ונצרכת להרגשה העוברת מן השיר. אבל- תודה על תשומת הלב ועל הביקורת! תמיד שמחה לשמוע :) שיהיה לכולנו שבוע טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] שי- זה, זה, חזק. הצלחת להכניס את ההרגשה- ליצור את התחושה כך שכל קורא (או לפחות אני) מרגיש את הגוש הזה בגרון, רק שאצלי, גם בסוף השיר,- הוא לא השתחרר. איזה יופי!!! איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד, מרגש וכתוב נפלא. לא ברור לי למה המסך יצא רחב ולמה כתיבת השיר התחילה בשורה כ"כ נמוכה.... [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין!!! הכתיבה, הדימויים, הצורה, פשוט- נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] דב- איפה היית? חסרת לי מאוד, שמחתי לתגובתך המחודשת (יש עוד כמה חדשים מבית היוצר שלי המחכים לעינייך...) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] אז אספר לך באישי, אני שמחה שזה מסקרן... [ליצירה]
- [ליצירה] התחלה מצויינת, מרתקת, מסתורית, מעבירה צמרמורת קלה. . . אח"כ, הבית השני (אם אפשר לחלק השיר לשני בתים) שונה מאוד וקצת הלכתי לאיבוד בעיקבותיי. את הסיומת, על אף המשמעות שיכולה להיות בה, לא אהבתי. חשבתי שהיצירה יכולה ללכת לכיוון אחר חזק יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) [ליצירה]
תגובות