ריפיון.
חולשה שמשתלטת על הגוף
כולו,
ואיך לא?
חוסר האונים הזה,
האפסות
הבלתי נסבלת
נוכח כאבך
שהופך
כאבי.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יופי, אני שמחה :) [ליצירה]
- [ליצירה] שי- א. וכל כך למה? ב. כנראה שלא תמיד אני כותבת על/את מה שעובר עליי באופן אישי, וזה כל היופי בליצור-לא? ליצור מציאות אחרת, שונה ולא תמיד לנסח את חיי היום-יום. ג. דווקא בשיר הזה יש שינוי מבחינתי, הפעם הוא בא ממקום מחובר יותר, מאותו צד לא מלב שעומד מנגד, אלא מלבבות מחוברים שהפכו אחד... ד. מקווה שאין כאן נימת אכזבה, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] אין. [ליצירה]
- [ליצירה] חשבתי שאחרי שתתחתני השירים שלך ישתנו גם כן (באופיים, לא במקצועיותם) [ליצירה]
- [ליצירה] מלא תחושות. חושפת רגשות שכמותך. [ליצירה]
- [ליצירה] וחושפת רגשות זה טוב?! תודה, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] א. סיווג היצירה אינו מתאים שכן מדובר ביותר (!) ממשפט אחד. ב. מדובר בכמה משפטים אחד, מורכבים וקשים לקריאה. צריך לנסות לשבור אותם, או לפשט, זה לא זורם ולא ברור... [ליצירה]
- [ליצירה] ואני הייתי מחליפה ל"שוב יישמע".... [ליצירה]
- [ליצירה] ברכותיי, זה מתחיל בצעדים קטנים ופתאום הופך לריצה... [ליצירה]
- [ליצירה] כותרת מצויינת! [ליצירה]
- [ליצירה] יפייפה! [ליצירה]
- [ליצירה] חזרתי מהמקום הגדול והעוצמתי הזה לפני פחות משעה- כמה עוצמות, כמה כוחות, כמה קדושה, התעלות, חוזק, יופי, אמונה וחוזק יש בקיר הכותל המערבי. אלפי תודות, תפילות ודמעות של אושר ושל יגון שפכתי שם ועוד אשפוך. זה לבוא רצוץ, כואב וריק- כ"כ ריק, ולצאת- מלא עד אפס מקום, עד כמעט חוסר יכולת לנשום!!! איזו זכות לגור כאן, להיות בעל פריבילגיה ללכת לשם ככל שארצה- להתחבר, להשבר ולהבנות מחדש. נגעת- בנושא המדובר, באחת מציפורי נפשי... [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, כיוון המצויינות ביצירה ניכר ;) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! אכן כואב... [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי בעקבות ההמלצה והוקסמתי! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! כתוב נהדר והכותרת מצויינת! שירה במלוא תפארתה [ליצירה]
תגובות