ריפיון.
חולשה שמשתלטת על הגוף
כולו,
ואיך לא?
חוסר האונים הזה,
האפסות
הבלתי נסבלת
נוכח כאבך
שהופך
כאבי.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יופי, אני שמחה :) [ליצירה]
- [ליצירה] שי- א. וכל כך למה? ב. כנראה שלא תמיד אני כותבת על/את מה שעובר עליי באופן אישי, וזה כל היופי בליצור-לא? ליצור מציאות אחרת, שונה ולא תמיד לנסח את חיי היום-יום. ג. דווקא בשיר הזה יש שינוי מבחינתי, הפעם הוא בא ממקום מחובר יותר, מאותו צד לא מלב שעומד מנגד, אלא מלבבות מחוברים שהפכו אחד... ד. מקווה שאין כאן נימת אכזבה, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] אין. [ליצירה]
- [ליצירה] חשבתי שאחרי שתתחתני השירים שלך ישתנו גם כן (באופיים, לא במקצועיותם) [ליצירה]
- [ליצירה] מלא תחושות. חושפת רגשות שכמותך. [ליצירה]
- [ליצירה] וחושפת רגשות זה טוב?! תודה, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת למחמאות ומצרפת תשבוחות משלי- יצירה מופלאה ברדש שבה, בעדינות, ברוך ובדימוי המנחם, על אף שתיאורו כועס. כמה יופי במספר שורות.... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה, שנה טובה לכולם! [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר? מעניין.......... [ליצירה]
- [ליצירה] משפט נכון, אבל חסר פואנטה ועומק המתבקש במשט אחד המתיימר להיות יצירה בפני עצמו. לגופו של עניין, יש דברים כואבים מחרטה ואולי נובעים ממנה- פיספוס למשל, אבל למה לדכא? שתמיד תהיי בשמחה :) [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב, מרגש, אינטימי.... לא הייתי מגדירה כשיר, אלא יצירה מסוג אחר. [ליצירה]
- [ליצירה] אביב- יפה ביותר, עדין, פשוט, נוגע, מלטף, כאילו יש שיר נוגה המנגן ברקע. אני חולקת על לאה, אבל חושבת שכדאי לעשות עריכה לשיר, נראה שיש מקומות שנוספו אותיות לחינם, ואולי לא? בכל מקרה, כאמור, עדין ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] שינוי מבורך, זה מקסים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שזה יפה, אבל הפספוס הוא בעיניים- זה לא העיניים שלה, שלה- יותר עמוקות, יותר שחורות יותר.... וגם המצח קצת גבוהה ושטוח מדי- אולי תנסה קצת לשנות את זה, כי חוץ מזה- זה כ"כ קרוב לדמיון מוחלט לתמונה, וזה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין, הכל ביצירה הזו- פשוט נהדר בעיני, הייתי משנה את הגוף השני במשפט האחרון, לגוף שלישי, -"השאירוני בבדידותי"... כי למעלה יש את "בטח מצפים, לא יודעת, זה נשמע לי מתאים וזורם יותר... [ליצירה]
- [ליצירה] קשה שלא להבין, עם הסבר כזה, למרות העובדה שההסבר הוא כביכול, פיזי-מדעי, הוא מעורר רוחניות באופן מופלא. הייתי נמנעת מסיומת השלולית, כן הביעבוע, כן התסיסה והצריבה, אבל בלי אותה לולית חומה שמורידה את הקורא חזרה לכ"כ גשמי וטכני. [ליצירה]
תגובות