ריפיון.
חולשה שמשתלטת על הגוף
כולו,
ואיך לא?
חוסר האונים הזה,
האפסות
הבלתי נסבלת
נוכח כאבך
שהופך
כאבי.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יופי, אני שמחה :) [ליצירה]
- [ליצירה] שי- א. וכל כך למה? ב. כנראה שלא תמיד אני כותבת על/את מה שעובר עליי באופן אישי, וזה כל היופי בליצור-לא? ליצור מציאות אחרת, שונה ולא תמיד לנסח את חיי היום-יום. ג. דווקא בשיר הזה יש שינוי מבחינתי, הפעם הוא בא ממקום מחובר יותר, מאותו צד לא מלב שעומד מנגד, אלא מלבבות מחוברים שהפכו אחד... ד. מקווה שאין כאן נימת אכזבה, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] אין. [ליצירה]
- [ליצירה] חשבתי שאחרי שתתחתני השירים שלך ישתנו גם כן (באופיים, לא במקצועיותם) [ליצירה]
- [ליצירה] מלא תחושות. חושפת רגשות שכמותך. [ליצירה]
- [ליצירה] וחושפת רגשות זה טוב?! תודה, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] הדיוק החד כ"כ באופן מיוחד כ"כ של תיאור דבר... דבר... דבר חזק כ"כ, רגש עד, שתמיד מפעים ומעצים כל רגש ואירוע הנילווה לו. אח, הגעגוע הקדום, אוייבנו הוותיק שחבר לריקנות ולבדידות - וכך נוצרה אג'נדה כואבת של רגש קדום וטהור. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! איזו רמת כתיבה ותיאורים! רף חדש לשירה, בעיני! ולא הייתי מוותרת על הבית השלישי בעד שום הון- הייתי אפילו מפרסמת אותו כיצירה עצמאית! מדהים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב נפלא, מתאר שיר אהבה ותשוקה לעיר הקודש, וזה כ"כ יפה. א. יש טעויות הגהה- וכדאי לעשות עריכה ולתקנן. ב. בעיני השורה האחרונה מיותרת ופוגמת, הייתי מורידה, משאירה קצת מסתורי- למרות שברור על מי מדובר. או מוותרת בכלל על שות סיום או מנסחת אותה ביותר עמימות- את גואלך/את זה אשר יפדך וכיו"ב [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] שכרונך, שזכרת, ריגש אותי שוב. ונגע והעצים את אותו רגש עזוב, הלוואי ושותף למילותיי תרגיש בכל עת ובכל שיר. תודה ;) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו- שי, התעלת על עצמך!!! מדהים בעיניי :) [ליצירה]
- [ליצירה] נפעמת שוב- ושוב ופעם נוספת, מפשטות הכתיבה והתכנים! קצת נקטע לי הסוף, השאיר אותי עם שלוש נקודות וטעם לעוד. אדם- שוב תודה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] יופי צרוף! [ליצירה]
- [ליצירה] שי- די, באמת נו, תפסיק... חיוך הזדהות :) רק טוב שיהיה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד.... רב משמעות. [ליצירה]
תגובות