האש ליחכה
את שדות האושר
לרגלינו
הרוח טיהרה
במעופה רגשות
אוהב
השמש כששקעה
סימלה את סוף
ימינו
וגשם שירד
שטף נחלי
כאב
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יוסי- ניכר ניסיון שבירת הצורך הכפייתי לחרוזים, ניסיון חיובי, שאכן משדרג, משהו, את הכתיבה... תנסה למצוא את הרגש שבך ולהגדיר אותו ממקום קצת אחר, מרובד שונה, מהסתכלות אחרת. פחות מבחוץ, תדלה אותו ממעמקי הלב- ותכתוב אותו ישר ומיד- על דף, אל תמחק, אל תתחייב לשורות/צורות/כללים. תזרום, תתנגן עם המילים, עם הרגשות, עם הכאבים, תנסה למצוא גם נקודה שמחה- לתיבול, ואל תתיאש, עד אשר תבוא על סיפוקך!!! ובעצם- מי אני שאשפוט? ומנגד, הרי לשם כך אנחנו כאן, ואתה כבר יודע- שהכל מאכפתיות ואהבה... היה בטוב, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] עדין, התוכן נעים. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מקסים, פשוט ומקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] ציור יפה מאוד, בעיני דווקא בכלל לא אביבי, עליי הוא השרה תחושת חורף.... [ליצירה]
- [ליצירה] נחמד, שונה מאיך שהתייחסת לעניין עד כה. מעניין [ליצירה]
- [ליצירה] ובשירך שכתבת, ראיתי הכל- רגש וצבע לבן וכחול וניגון מבית אבא התנגן ועמד כעננה, כמו פרח כחופה עשויית בד המתנפנפת ברוח ונושאת שיר הלל על יופי בריאה ונשגבותו של האל. [ליצירה]
- [ליצירה] התוכן חמוד [ליצירה]
- [ליצירה] י- זה שוב הצד השני שלך שבא לידי ביטוי בימים האחרונים. איזה יופי!!! טוב, אתה יודע שזה הצד שאני יותר אוהבת... [ליצירה]
- [ליצירה] לא בטוחה שעקבתי,- ל-עמית? פיספסתי פה משהו?! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה, שנה טובה לכולם! [ליצירה]
תגובות