האש ליחכה
את שדות האושר
לרגלינו
הרוח טיהרה
במעופה רגשות
אוהב
השמש כששקעה
סימלה את סוף
ימינו
וגשם שירד
שטף נחלי
כאב
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שי- היה לי קשה לקרוא, אפשר עזרה? [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, שי, זה היה (ועודנו) יפייפה!!! התרגשתי :) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! פשוט עדין ונהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] מסר- זה היה ועודנו- מקסים, תמים, מתוק ועדין. חשבתי שפשר עוד ללטש, הנה רעיון שלי לעריכה מחודשת, וזו רק הצעת הגשה: ישבתי לכתוב לך שיר פרטי, בלעדי, רק של שנינו, שאף אחד לא מבין מלבדך ומלבדי, מלבדנו. כאשר סיימתי ניגן לי אותו שיר את נעימת חיינו, אבל את לא שמעת את צלילו... אז כתבתי כאן, מילים שכולם יבינו והם לא יהיו עוד- רק שלנו עדיף, כך נדמה, שנישאר רק אנחנו שנינו את ואני ונבין זה את זו, בלי שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב ביותר, קצת פשטני מדי- היה ראוי לכתוב זאת עמום יותר ולא כ"כ ברור ומוביל במיידית לתוכן... [ליצירה]
- [ליצירה] כותרת מצויינת! [ליצירה]
- [ליצירה] היפ- תודה. שמחה, כתמיד לקרוא תגובותיך... שבוע טוב, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] לרוזן היקר, רק אסביר- כי זהו שיר... אם תרצה לשאול עוד ולהקשות קושיה אענה בשמחה... לילה טוב!!! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, תעוקת חזה ולב!!! רסיס, אין לי מילים, איפה היית לאחרונה? [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! אין ספק שעברת כברת דרך מאז גיל 13, הפכת מטיפה למטר יוצר של שירה משובחת! [ליצירה]
תגובות