האש ליחכה
את שדות האושר
לרגלינו
הרוח טיהרה
במעופה רגשות
אוהב
השמש כששקעה
סימלה את סוף
ימינו
וגשם שירד
שטף נחלי
כאב
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] התנתקות? לא, לא ממש קשור, גם לא זכור לי שכתבתי על ההתנתקות אי פעם.... ?! [ליצירה]
- [ליצירה] אח, העונג המשובח של ניחוח האהבה... שונה קצת משיריך הקודמים (אם כי קיימים מוטיבים חוזרים), בלי הערות צורה, התוכן-מלבב :) [ליצירה]
- [ליצירה] הלילות שלך פורים... ואני תוהה אם זה קשור ללילה בלי שינה שעבר עליי רק אמש. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה כל כך! יש כמה טעויות כתיב (למשל- עת שאנום עם המוות ולא- את, וכן ופניה ופניו... ואין בם צבע- ולא בן...) הכתיבה יפה, מרתקת, מושכת. אולי הייתי טיפה מקצרת ומאידך- כנראה שהיה זה מסע ארוך ובהתאם גם יצירה זו... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה יורם, על התגובה החמה, המושקעת והכנה... [ליצירה]
- [ליצירה] דומה לשיר הקודם, בעיני, פחות זורם וחזק. אם כי כאב פרידה מייצר המון שירים ומחשל את היצירה..... שימי לב שהשורה "אנחנו אלה שטעינו" חוזרת פעמיים, ואולי בכוונה?! רק טוב :) [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן... תתחדש... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה דב, העובדה שאתה מגיב במעין שיר תשובה- תמיד נעימה לקריאה ומחממת לב. [ליצירה]
- [ליצירה] צחית- מיותר לציין, כי לא לנצרות כיוונתי, אך העלת רעיון יפה, תודה.... [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין, הכל ביצירה הזו- פשוט נהדר בעיני, הייתי משנה את הגוף השני במשפט האחרון, לגוף שלישי, -"השאירוני בבדידותי"... כי למעלה יש את "בטח מצפים, לא יודעת, זה נשמע לי מתאים וזורם יותר... [ליצירה]
תגובות