האש ליחכה
את שדות האושר
לרגלינו
הרוח טיהרה
במעופה רגשות
אוהב
השמש כששקעה
סימלה את סוף
ימינו
וגשם שירד
שטף נחלי
כאב
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זו יצירה נהדרת בעיני. אבל- הסוף קצת מחליש אותה, במקום לתת את הטון הסופי, העוצמתי, הוא נתן לי הרגשה הפוכה-וחבל! [ליצירה]
- [ליצירה] אתה תסלח לי, אבל- זה מתחיל לחזור על עצמו.... שי- תחדש, העם צמא לחידושך! [ליצירה]
- [ליצירה] כירושלמית גאה, רק אוסיף ואומר, שמה שעוד מייחד את עיר הבירה, עיר הקודש, מעבר לאור והנופים הקסומים, הרגשת הקדושה והרחובות המיוחדים, זה האוויר,- הוא פשוט אחר! כן, כן, באמת!!! זה לא יאמן ההבדלים. אוויר הרי ירושלים צלול יותר מיין... [ליצירה]
- [ליצירה] האמת שמזכיר... למה כוונתך? [ליצירה]
- [ליצירה] שותפה לאי ההבנה.... [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים בעיני. פשוט מקסים. הייתי משנה את השורה "שאינן עדיין במילון" ל- שלא נהגו על שפתיים" ואת השורה האחרונה כך: "למי אשר כמוני- אבדו מילותיו". [ליצירה]
- [ליצירה] דב- תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] ברוך השב... [ליצירה]
- [ליצירה] ארבע השורות האחרונות- הן יצירת מופת בפני עצמן!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את השינוי בפיסוק, גם את החזרה על השורות. המילה האחרונה, על אף שאני מבינה את המשמעות שהיא מנסה להכניס, לא מתאימה בעיני, השיר יפה גם בלעדיה................ שנה טובה :) [ליצירה]
תגובות