הגזוזטרה שליד מעוני
מרוצפת בדפי יומני
אדמת מולדתי חובקת
ידי המיובלת נושקת.
המדשאה שאצלי בחצר
מגיעה עד סבכת הגדר
ואני צועד בשקט, בבטחה
על גבי אבני המדרכה
מנכש עשבים שוטים
שאת קצות חלקתי עוטים.
מניח ספסל בפינה
שבין הגדר לגינה
ממנו אוכל לצפות,
ואת קורותיי לשפוט.
לדון בדיוקני בדמותי
מכאן ועד יום מותי.
תגובות