מבעד דמעה
השילה שלכת
עלי זכרונות
שיָבְשו
מבט מצועף אֵלֵי
גן ומרפסת,
ריח ילדות וימים
שעברו
לא עוד אהבה-
לוחשת הרוח
וסתיו מבשר את בואו
בִסערה
יושבת לבד
אל מול שער פתוח,
קימטה את ליבי
גם בדידות,
גם זיקנה.
[ליצירה]
ובשתיקתך ששתקת,
הסתרת הכל
אך בעיניך דיברת
על אופק ים וחול
ואני,
שחיכיתי להר געש שיפרוץ
ללבה שתכסני
שלבך בי יחפוץ.
ואתה- רק שתקת
ושתיקתך מכסה על הכל...
[ליצירה]
דומה לשיר הקודם, בעיני, פחות זורם וחזק.
אם כי כאב פרידה מייצר המון שירים ומחשל את היצירה.....
שימי לב שהשורה "אנחנו אלה שטעינו" חוזרת פעמיים, ואולי בכוונה?!
רק טוב :)
תגובות