מבעד דמעה
השילה שלכת
עלי זכרונות
שיָבְשו
מבט מצועף אֵלֵי
גן ומרפסת,
ריח ילדות וימים
שעברו
לא עוד אהבה-
לוחשת הרוח
וסתיו מבשר את בואו
בִסערה
יושבת לבד
אל מול שער פתוח,
קימטה את ליבי
גם בדידות,
גם זיקנה.
[ליצירה]
שי ודב, תודה על התגובות.
מעולם לא הלכתי, אני פה- רק יותר שקטה....
אבל תמיד שמחה לשמוע ולהשמיע (או יותר מדוייק- לקרוא ולכתוב).
שלכולנו ישפיע שפע של אור וטוב,
שבוע טוב,
איה :)
[ליצירה]
חזרתי מהמקום הגדול והעוצמתי הזה לפני פחות משעה-
כמה עוצמות, כמה כוחות, כמה קדושה, התעלות, חוזק, יופי, אמונה וחוזק יש בקיר הכותל המערבי.
אלפי תודות, תפילות ודמעות של אושר ושל יגון שפכתי שם ועוד אשפוך.
זה לבוא רצוץ, כואב וריק- כ"כ ריק, ולצאת- מלא עד אפס מקום, עד כמעט חוסר יכולת לנשום!!!
איזו זכות לגור כאן, להיות בעל פריבילגיה ללכת לשם ככל שארצה- להתחבר, להשבר ולהבנות מחדש.
נגעת- בנושא המדובר, באחת מציפורי נפשי...
[ליצירה]
מקסים, ממש, אבל משקלי השורות וחוסר היציבות במבנה השיר- מפריע. בחלק- יש חריזה, לפעמים היא נעלמת, יש מילים שחוזרות אך הרעיון והתוכן- נפלאים!
יש מקום לעבוד על זה עוד, להוציא מזה את העוד והיותר שיש בזה, כי זה יכול להיות מצויין!
תגובות