מבעד דמעה
השילה שלכת
עלי זכרונות
שיָבְשו
מבט מצועף אֵלֵי
גן ומרפסת,
ריח ילדות וימים
שעברו
לא עוד אהבה-
לוחשת הרוח
וסתיו מבשר את בואו
בִסערה
יושבת לבד
אל מול שער פתוח,
קימטה את ליבי
גם בדידות,
גם זיקנה.
[ליצירה]
באמת מקסים.
האם קראת את "הנרות בערו עד כלות"? ספר מופתי בכתיבתו המאלפת, בו גיבור הסיפור קורא את יומנה של אשתו וכך, בהסכם שבשתיקה ביניהם הוא מתוודע למחשבותיה, רצונותיה האמיתיים ורגשותיה.
יצירתך זו הזכירה לי מאוד את הספר המומלץ הנ"ל.
נהניתי.
שנה טובה!!!
[ליצירה]
תודה :)
בועז- האם כל יצירה מחייבת מסר? האם לא די בתיאור, בשירה, באמירה פשוטה, גם אם לא נוקבת, על רגעים, סיטואציות, רגשות?
מה שחוק? האם תוכל להסביר?
תגובות