מבעד דמעה
השילה שלכת
עלי זכרונות
שיָבְשו
מבט מצועף אֵלֵי
גן ומרפסת,
ריח ילדות וימים
שעברו
לא עוד אהבה-
לוחשת הרוח
וסתיו מבשר את בואו
בִסערה
יושבת לבד
אל מול שער פתוח,
קימטה את ליבי
גם בדידות,
גם זיקנה.
[ליצירה]
ההמלצה היתה יותר מבמקום, איך אפשר שלא להזדהות-
בדיוק התיאורים, ברגישות לתחושות הקטנות, למחשבות ולאמת הכ"כ, כ"כ...
רק שתדעי- שאחרי הכל- כורסא איכותית תישאר איכותית, ואל תיכנעי לשחק המשחקים ולההפך, בעל כורחך לכסא ים, או ספסל רעוע.
אני מאמינה (ומקווה גם בשבילי), שבסוף יבוא הבנ"א שיעריך את זאת ויישאר, עד בלי סוף, עד בלי די, עד...
יתקן הריפוד, יאוורר וישקיע, יחזק הצבע שדהה וירגיע.
רק טוב ואושר!
[ליצירה]
אני מתארת לעצמי שלך ברורה הסיטואציה לפרטים, וכך גם העלת אותה, בפשטות ועם זאת אפופה ודו משמעית, שיבחר הקורא את התוכן הרצוי לו.. אני- הפעם, פחות אהבתי.
תגובות