לא כל הזורעים ברינה- קוצרים בסופו של דבר
ולא כל הנקצר- הגיע זמנו
להקצר...
----------
ערב יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, התשס"ג.
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] והרי תגובתי איפכא יקירי, א. יפה לך שאתה מגיב לי. ב. נפגעי פעולות האיבה הינם חללי מערכות ישראל. כן כן אנו נמצאים במערכה יומיומית. תמצית החיים במדינתנו. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] אה... ממש ,אבל ממש, ממש מקסים איך חשבת על זה וואו... [ליצירה]
- [ליצירה] התאריך... שכחת את נפגעי פעולות האיבה . [ליצירה]
- [ליצירה] לפחות לדעתי מערכות ישראל זה כולל נפגעי טרור. לא יודעת, אבל הטרור הזה, זה לא מלחמה? אם אומרים יום הזכרון לחללי צה"ל צריך להגיד גם לנפגעי פעולות האיבה, אם לא אני לא בטוחה שזה נצרך. [ליצירה]
- [ליצירה] אמת אמת שקשה לחלוק עליה [ליצירה]
- [ליצירה] שלום איש של פרחים :) איפה שהוא חשבתי שתהיה זו בעיטה הגונה לצדק האלוקי (ויש גבול למה שאני יכולה לעשות) כשיש מישהו שגם יזרע בדמעה וגם לא יקצור. נכון שמציאות כזאת קיימת. אבל יש גם אנשים ששמחים בעמלם ובמעשה קיומם עלי אדמות... ולצערי לא זוכים. וברור שבמושגים של עולמות עליונים וחיי הנצח- הנקצר כאן- יפרח ויגדל שם. לא יודעת... תהיה. לגבי הקונטקסט: התאריך צויין ללא כל קשר. זה הזמן בו הדברים נכתבו. בעצם.. ברור שהיה לזה קשר- אבל בפורים לקרוא את הנ"ל- מעורר פחות לענ"ד. למרות שלצערי במציאות שלנו- הוא רלוונטי כמעט כל יום. ברוך הבא! סוערה (איך ידעת שהיא מורה?) [ליצירה]
- [ליצירה] למשפטים כאלו לא צריך להוסיף את הקונטקסט, הם ברורים ונוגים גם בפני עצמם. הזורעים "ברינה" דווקא? ציפיתי דווקא לאכזבה אצל הזורע בדמעה, שעמלו עמל שווא. המורה, אפשר הסבר? [ליצירה]
- [ליצירה] אסתר צודקת עכשיו חזרתי מבית אבל שנפטר מהמחלה הידועה בגיל 63. גם שם שמעתי רטינות: איפה הקב"ה? הנפטר בנה בית כנסת בשבילו וזו התמורה שקיבל?? ואני אומר: מודה אני לפניך ד' שנתת לו 63 שנות חיים ויצירה ועשייה לכבודך. ב"ה. וגם אם היה חי רק 16 שנה כמו בנו ז"ל שאיבד ממחלת לב, גם אז: מודה אני לפניך שנתת לו 16 שנות יצירה. וגם שנה, וגם חודש, וגם יום. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכימה - אין מי שנקצר לפני שהגיע זמנו. פשוט אין. הרי זה לא מקרה או טעות בזמנים - אם זה קרה עכשיו, זה צריך היה לקרות. ובקשר לחלק הראשון - אני עדיין לא משוכנעת במה שאני אומרת, אבל אני חושבת שבכל שלב בזריעה יש כבר חלק מן הקציר, ואמרת נכון - "הזורעים ברינה". אפשר להנות מהפירות גם תוך כדי התהליך ושום דבר לא הולך לאיבוד. מצטערת, זה פשוט צרם לי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שאסור להתעלם מהזמן בו הדברים נכתבו. ובדיוק כעת אני שומעת על חשש לגידול במח של פעוט קרוב משפחה... אין ספק שהקב"ה מקציב חייו של אדם כפי שראוי שיקצבו. אבל דבר לא ישנה את העובדה שאנו, בני האדם כן מתפללים על חולה בתקווה שישתנה רע הגזירה. בעיניים שלנו- התחושה של גדיעה, ביחוד כתוצאה ממלחמה- נראית כקטיעת רצף חיים שאך החל ולא הגיע למיצוי. שוב- בעיניים שלנו. מקווה שעכשיו זה מובן יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] סאורי דיר בלאק. לפחות תן קרדיט על מה שאני עושה למען היצירה שלך. אל תלכלך, מי שלא תהיה... [ליצירה]
- [ליצירה] ממזי, אני מתה עליך ואתה יודע את זה לא כן? אבל להגיד שאתה לא מסוגר ויודע היטב מה יש "בחוץ" לא הוציא אותך ענק. מסיבה פשוטה אחת: גם החרדים יודעים מה יש בחוץ. לכן ההתמודדות שלהם היא התחבאות מפני הבחוץ. אתה אולי ( אולי...) יודע מה יש בחוץ ולא מסוגר מפני הרעות החולות של העולם המערבי. אבל גישתך- מסוגרת. וזה ההבדל. חוצמיזה שהצופה עושים תחרות כתיבה סאטירית- רוץ להרשם בפקודה! סוערה, שכשממזי יתפרסם תגיד אני היכרתי אותו עוד לפני שהכתיף 'שיק... [ליצירה]
- [ליצירה] :) שחף... ההמשך קיים מזמן (חפש עוד שני חלקים). אני מניחה שאת/ה חדש/ה כאן. כל שעליך לעשות הוא להכנס לרשמית היצירות (לוחצים על הלינק של שם היוצר, במקרה הזה- שלי) ושם רואים את כל הרצף... תודה בכל אופן ובהצלחה בתיור... :) [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך כל כך כל כך שמחה שחזרת. אנשים! יש לנו כאן אושית אתרי יצירה. האחת והיחידה, האישה והאגדה: טלי וישנה. כולי אושר צרוף. והקאמבק שלך- בגדול. כתיבה מצויינת. סוערתך. [ליצירה]
- [ליצירה] :)))) ח-מוווווווווווווווווווווווווווווווווווווד! איך אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] אמממ... אז מה, קשה לנו להבין אינטימיות ללא אוריינטציה מינית? כנראה שכן, אבל זה ב א מ ת מה שהיה שם. תצטרכי להאמין לי- הייתי שם. ןלעניין רוח ההלכה- הבית היה פתוח לרווחה לרחוב הסואן. והוא, עם הדתיות הכמעט פאנאטית של חוזרים בתשובה מחד, והזרימה הטבעית, האנושית שלו- מאידך, תמרן יפה מאוד בין השניים. שוב, תצטרכי להאמין לי (וגם קצת לסמוך עלי- בתקופה הזאת הייתי אורותיסטית שרק סיימה את המכללה וכל ענייני הלכות יחוד היו שגורות על פיה. מילא עכשיו, כשאני פושטאקית ממש) ו... קצת לא נעים לי- אני לא מוצאת את ההערה האחרונה שלך כל כך לעניין (וקצת קצת פוגעת) - אם כל כך בער לך להבין מה קרה שם באמת- יכולת לשלוח מסרישי. סוערה היא חגית. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו ווווואו! נעלול- זה מדהים ממש! ואהבתי מאוד את העוצמה והכאב מחד (אש צורבת, צולבת ועוד ביטויים חזקים כמו "לצקת" ) לעומת ביטויי רוך ופיוס המנוגנים בסוף. כשתכיר מישהו בגיל ראוי שמזכיר אותך בכתיבה וברגישות- שגרהו אלי ואני... כבר אמצא לו מישהי... =) סו. [ליצירה]
- [ליצירה] ... הייתי פה. כוכב, קבל כוכבית * סו. [ליצירה]
- [ליצירה] מ צ ו י י ן וכואב... כמעט ונעלם לי בין מבול היצירות שנשלחו ברבע שעה האחרונה (...). דליתי פנינה! אהבתי וכאבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] צוחקת.. מביטוש... קצת פוליטיקלי קורקט. קצת. [ליצירה]
תגובות