אם נניח אהבה
נניח אותה
לרגע
אם נניח אהבה
קיימת
אמיתית, פועמת.
אם נניח אהבה
נניח שהיא שלנו,
נניח אנחנו אוהבים
נניח שאותנו.
האם נוכל להניח אהבה
בצד,
להמשיך בחיינו?
או שמא-
לו נניח אהבה,
לא נוכל לה בלעדינו?
[ליצירה]
חבל שזה לעתיד לבוא..
וגם חבל שיש כל כך הרבה שחור במקום שיש כל כך הרבה אור של הנשמה שלו. אני לא מאמינה שיש אנשים עם כל כך הרבה שחור ואופל בנשמותיהם. ואם יש - אז אשרי שאני לא מכירה אותם..
[ליצירה]
זה כאילו, וסליחה על החוצפה, קצת מאבד מהפואנטה של המקום, כי אמנם זה הכל במשפט אחד, אבל כמדומני שהרעיון הוא לחבר את הדברים הללו בעצמנו, ולא להעתיק לכאן מכתבי שרשרת מהאינטרנט.
או שאני טועה..?
[ליצירה]
יפית
שתי תחושות ממש חזקות שעלו לי בזמן קריאת השירים שלך:
1) את מדהימה בכשרוניות שלך. את כותבת נפלא. מדהים ממש.
2) ישר הבנתי שזה נובע מהבפנוכו שלך. שהיית שם. ושאולי במקום כלשהו, חולה מעט, לא ממש טוב, אולי, את מתגעגעת קצת לשלמות הזו שיש לך עם הבקבוק.
ורציתי להגיד לך - חזקי ואמצי!
[ליצירה]
נו, אבל זה ברור שהגיל קובע.
הוא לא היה מגיע לשיעור הזה אם לא היה לו רקע בכלל. הוא כתב את ספר הלימוד שלכם. והוא ודאי לא כתב אותו בגיל מופלג שכזה ,וגם אם כן, זה לא ספר הביכורים שלו.
[ליצירה]
וואו!
איך אני אוהבת את השירים האלה, המשתפכים, אלה שלא מהססים ובוררים מילים, אלה שיכולים לומר את מה שהם רוצים גם בלי להישמע פרובוקטיבים וגסים, ועדיין לומר את זה ישירות ויפה וזורם.
כל כך אירוטי וכל כך מחמם וכל כך כל כך טוב.
[ליצירה]
וואו. יש לך את זה במשפטים מעולים. אהבתי את "נרשמתי לבית הספר הנחשב ביותר בתחום (בית הספר – "הכוכבים
הגדולים ביותר של המחר" עם מורים שהיו הכוכבים הקטנים ביותר של
האתמול)". גדול!
[ליצירה]
בילביל
איך שאני מזדהה..
איך שהוא יש דברים כאלה שמלמדים באוניברסיטאות, שגם אם תסיימי בהם תואר שלישי בהצטיינות יתרה עדיין תנקי בבית של ההורוביצים (אני עשיתי את זה אצל השטרנים), ועדיין תמכרי פוליסות ביטוח מותאמות-אקלים (אני עושה סקרים בטלפון, שאיכשהו זה לא הרבה יותר טוב).
לפחות את יודעת שאת יותר טובה מהם, שיש לך את הכתיבה, שאת חכמה, ושיום אחד יבוא משהו יותר טוב. כי זה אחד הדברים הבולטים בעבודות כאלה: תמיד פוגשים מישהו-אים שאין להם משהו יותר טוב. הם בני חמישים פלוס וזה הדבר הכי טוב שהם יכלו למצוא..
חזקי ואמצי!
תגובות