אוי, אל תהיו קטנוניים. שכחתי לשים חיוך. אז הנה:
(;
שי, הזכרת לי את הילדות היום בקיטנה, אפינו פיתות ואז אכלנו אותן, עם שוקולד. והן בכוונה ליכלכו את כל הפה ואת כל הסביבה במרחק של קילומטר, ולאחת התלכלכו אפילו הרגליים.
ארוטי משהו. הנה, עוד סוג של כתיבה על אהבה. אהבה לשוקולד, לאישה ולגופה. (שאולי זה אותו הדבר)
האם אני "נותנת" לכל אחד? לא!
האם אני מתנגדת לאהבה בין בשרית? גם לא!
פשוט ויפה.
[ליצירה]
אוי, אל תהיו קטנוניים. שכחתי לשים חיוך. אז הנה:
(;
שי, הזכרת לי את הילדות היום בקיטנה, אפינו פיתות ואז אכלנו אותן, עם שוקולד. והן בכוונה ליכלכו את כל הפה ואת כל הסביבה במרחק של קילומטר, ולאחת התלכלכו אפילו הרגליים.
[ליצירה]
(מנחם, החלטתי לפרסם את כל ההודעה ששלחתי לך.)
זה מדהים היצירה הזאת. לא הייתי אומר כלל בלגן כמו שנכתב באחת התגובות אלא יצירה שסוחפת מילה למילה על אף שאין הבנה מלאה. ואין צורך בה.
זו יצירה לקריאה חוזרת. אחת ליום או יומיים ואז נעלה התדירות לשבועיים. כי לא משנה מה התכוונת לומר- יש פעולה לדברים גם ללא הבנת התוכן המקושר למה שחשבת.
אני לא רגיל להתרגש ככה מיצירה ועל כך- רק רציתי שתדע.
תגובות