זה נוזל על שפתיי
יורד לסנטרי
ומשם
נופל על ירכיי.
את.
אני.
שוקולד.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] היי, ליאורה, פשוט תשאלי אותו אם הוא פנוי וזהו. [ליצירה]
- [ליצירה] --- עדי, לא יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי בת לשדך לו. שלי כבר נשואה. אבל בעקרון את צודקת, מה זה אצבעות מתוקות מתוקות [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, אל תהיו קטנוניים. שכחתי לשים חיוך. אז הנה: (; שי, הזכרת לי את הילדות היום בקיטנה, אפינו פיתות ואז אכלנו אותן, עם שוקולד. והן בכוונה ליכלכו את כל הפה ואת כל הסביבה במרחק של קילומטר, ולאחת התלכלכו אפילו הרגליים. [ליצירה]
- [ליצירה] שי - אתה שמן או רזה ? [ליצירה]
- [ליצירה] שי - אתה אוכל הרבה שוקולד ? [ליצירה]
- [ליצירה] הנה. זו היצירה. אין דמיון. האחרונה יותר מפותחת. כך אני חושב. לא? [ליצירה]
- [ליצירה] חחח מתה על שוקולד. ואני רואה שגם אתה... זה באמת אירוטי משהו, וגם ההוא עם אצבעות השוקולד. שוקולד הוא אחרי הכל הדבר הרומנטי בעולם. :) שחף. [ליצירה]
- [ליצירה] גרוע מאד.... [ליצירה]
- [ליצירה] וואי. דווקא ממש ממש אהבתי. מתה על שירים כאלה! [ליצירה]
- [ליצירה] שיריי פשטו מדיהם מילותיי* סרבו לכל פקודת התייצבות *ממליץ להוריד אנרכיה וכאוס* שלטו במשפטיי *הכאוס מובן נקודות, התעופפו לכל עבר קוטעות* כוונות "התעופפו"- בעבר, קוטעות- בהווה משמעות. * *ממליץ על שורה רווח נחתכת *וונעלמת אני מניח שזו טעות בין מילים כל שורה *ארכה *שוב, ערבוב הווה ועבר כנצח ואני- נאלמתי דום נוכח מרד השירים.* סיום מוצלח. ואולי כך יראה: שיריי פשטו מדיהם סרבו לכל פקודת התייצבות. כאוס שלט במשפטיי נקודות (.....) התעופפו לכל עבר קטעו כוונות ומשמעות. נחתכת ונעלמת בין המילים כל שורה אורכת כנצח ואני- נאלמת דום נוכח מרד השירים. סיכום: תחליטי על סידורי הווה- עבר ושימי לב לנק' שציינתי. שלך, בהערכה, את יודעת מי... [ליצירה]
- [ליצירה] מסר שלומך? בית 1. שלוש שורות אחרונות לא מסתדרות עם החיבורררר היפה של השאר בית 2. איה שחר [ליצירה]
- [ליצירה] למה פסימי? הרי כמו השמש, יש סיכוי גדול לזריחה, לא? ככה השיר מתחיל. נקודה למחשבה. אתם- השופטים. [ליצירה]
- [ליצירה] זו הגירסה הסופית, מנחם? [ליצירה]
- [ליצירה] בלל של מילים גבוהות .. חבל. [ליצירה]
- [ליצירה] צחית היקרה, שתי השורות הראשונות הן מפתח להבנת השיר. עליהם הוא מתבסס. הם ה"עצמימים". זרימה? אין הכוונה בשתי השורות הראשונות כי הן כמעין כותרות בפני עצמן. הזרימה - גוף השיר- בהמשך. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי איה, איזה תענוג לקרוא אותו על הבוקר. [ליצירה]
- [ליצירה] היא עוד תחזור.... [ליצירה]
- [ליצירה] אם כך את נמצאת במקום אמממ (ולא אוסיף) [ליצירה]
- [ליצירה] אז לכל הממורמרים, לכ לבעלי הקריאה הראשונה והשניה בלבד: דמיינו בחורה. אתם מציעים לה לבוא אליכם. אבל היא- כבחורה- לא נענית מייד אלא מתחילה במשחקי חיזור כלומר, זה סגור וגמור שהיא מגיעה אבל היא לא גיד את זה מייד: "ההצעה שלי בחלקה התקבלה. ולא משום שאין כאן יכולת שיפוט מוגבלת או שפה אלא סוג העניין הוא כזה שסירוב מוחלט מתפרש כ 'לא אני ולא אתה תקבע באיזו שעה' " לכן: "לכן היית חייבת לשלוח בעצמך- כפשרה שמלה. קצרה. מכפלת. דקה. מבט של עוד שניה". .. כלומר, אחרי משחק ה"קשה להשגה" היא מגיעה, כדי לחפות, עם שמלה. קצרה. מכפלת (כפלשון). דקה. מבט של עוד שניה ו.... באמת הייתי שם. ושם. ושם. ולבסוף: "ומה יהיה בסוף"? שאלת שאילתה. שאלה. כלומר, אחרי כל הדברים הללו "יחסינו לאן"? שאילתה(פרלמנטרית. ולכן גם "בקריאה שלישית" קרי, החוק עבר) ועדיין- סימן שאלה. ט ע י ם ? חושו בטוב!! [ליצירה]
תגובות