זה נוזל על שפתיי
יורד לסנטרי
ומשם
נופל על ירכיי.
את.
אני.
שוקולד.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] היי, ליאורה, פשוט תשאלי אותו אם הוא פנוי וזהו. [ליצירה]
- [ליצירה] --- עדי, לא יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי בת לשדך לו. שלי כבר נשואה. אבל בעקרון את צודקת, מה זה אצבעות מתוקות מתוקות [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, אל תהיו קטנוניים. שכחתי לשים חיוך. אז הנה: (; שי, הזכרת לי את הילדות היום בקיטנה, אפינו פיתות ואז אכלנו אותן, עם שוקולד. והן בכוונה ליכלכו את כל הפה ואת כל הסביבה במרחק של קילומטר, ולאחת התלכלכו אפילו הרגליים. [ליצירה]
- [ליצירה] שי - אתה שמן או רזה ? [ליצירה]
- [ליצירה] שי - אתה אוכל הרבה שוקולד ? [ליצירה]
- [ליצירה] הנה. זו היצירה. אין דמיון. האחרונה יותר מפותחת. כך אני חושב. לא? [ליצירה]
- [ליצירה] חחח מתה על שוקולד. ואני רואה שגם אתה... זה באמת אירוטי משהו, וגם ההוא עם אצבעות השוקולד. שוקולד הוא אחרי הכל הדבר הרומנטי בעולם. :) שחף. [ליצירה]
- [ליצירה] גרוע מאד.... [ליצירה]
- [ליצירה] וואי. דווקא ממש ממש אהבתי. מתה על שירים כאלה! [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר לך חביבתי? [ליצירה]
- [ליצירה] גבר- אל אישה. [ליצירה]
- [ליצירה] נכתב ביז בתמוז [ליצירה]
- [ליצירה] אתם מפספסים את כל העניין: "נפקחו עיניי וקראתי אהבה". [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מעולה! הדימוי של שיזוף לאור ירח חדשני. זה טוב. שקר רודף שקר. טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר מתחיל טוב. יותר נכון הבית הראשון הכי טוב. אחר כך הופך לנדוש ולא מרענן. [ליצירה]
- [ליצירה] איה שחר, איה שחר, האתר יצא נגדי. צרי קשר!!! [ליצירה]
- [ליצירה] "ליריקה הדדית" [ליצירה]
- [ליצירה] מנחם, היה הארותיי: באתי למשרד הפנים. * להגיד. למה רווח כל כך גדול? התיישבתי מול הפקיד במבטו *הרשמי מילא את הטופס (17386/4 א) מיותר "הריני לדווח", אמרתי "עוברים עליי תשעה חודשים כמו, * חתך מיותר. למה כאן? כמו *בלידה - בלי אתה יודע מה אני חושב... (הריון). בלי מעשה *האהבה "הא" מיותרת בלי הצמדת אזני לבטנה בלי ריצה לָסוּפֶּר להשיג חמוצים בלי הקאות בלי בדיקות בלי רופא ואחיות - - " הפקיד - *טרוד עד בלי די בחשכת יומו - מכוכבית עד סוף שורה מיותר. סימן באצבעו על מקום החתימה* נקודה. המשכתי, "זה לא מסובך" (אני מגיע אל הנקודה) הפקיד *סובב את הטופס חזרה אליו אולי "החזיר הטופס אליו.." פניו, לעזאזל, נותרו קפואים. "ופשוטים ופשוטים הדברים אבל אלוהים - - לא לי פתרונים." בלחש הוספתי "לי, הצהרה ותשעה חודשים." חתמתי על הטופס ביד רועדת *- * למה כוכבית? למה ההפסקה הדרמטית? ... יצאתי להמשיך בספירת הימים. הרעיון של לידה נמשך אחרי 9 חודשים? לא. הוא תופס עד עכשיו. ומה מעכשיו? התעמקת ברעיון הלידה..). מנלם, חוששני שבפגישתנו הייתה יצירתך זו קומה טוב יותר. הלא כן? שי. [ליצירה]
- [ליצירה] לפני ההארות... פן אחד. שני פנים. וגומר. [ליצירה]
תגובות