.-.-.-.-.-ואיך שנשמתי הכל
נגמר.
שעון החול לא הולך
.ס-ר-ו-ו-ר-ב
אם אני אוכל
לצנוח אל תוך
באר השכחה
לשתות ממנה
כמלוא הכאב
כמלוא הזכרון...
אני אחזור שוב.
אני אפנה שוב
לכוון שלא,
לא רוצה בכלל
להזכר בו.
טל בת רא"פ
-
כותבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כתיבה מצויינת! [ליצירה]
- [ליצירה] הסגנון הזכיר לי קצת את שלמה ארצי... [ליצירה]
- [ליצירה] מצד שני, "כעומק הפצע כך גובה הצלקת". האם כדאי לחטט ב'פצע' ולשאת אח"כ בתוצאות...? [ליצירה]
- [ליצירה] אם אפשר להעיר: בתור קטע שהוגדר כ'שירה', את סותרת את עצמך... את מגדירה, מחלקת, ממיינת, מצהירה על טיבו של משורר ובגלל כל האמור לעיל את בעצם סותרת את ההגדרות האלו עצמן כאשר את גורמת להן להיות חד משמעיות, ללא כל ספק או סאבטקסט שיושלם ע"י הקורא. כלומר: ע"פ ההגדרות המדעיות שלך השיר עצמו לא עומד בקריטריונים. חבל להגדיר דבר כל כך בלתי מוגדר. זה מועד לסתירה עצמית, במיוחד בתחומי האומנות... (אבל יישר-כוח על הנסיון...) [ליצירה]
- [ליצירה] נפעמת. אין מילה אחרת.... [ליצירה]
- [ליצירה] שמעתי משפט: " חברו הטוב ביותר של הכותב הוא פח הזבל ". אני לא כל כך מסכימה כי אם אין טעויות אז אין מאיפה ללמוד. אנחנו צריכים לשמור את החומרים הפחות טובים שלנו כדי ללמוד מהם. כמו כן, כמו שאמרו קודמיי, תמיד אפשר לתקן יצירה, אם היא בזבל קצת קשה לתקן אותה... ואני רוצה להביא משפט משלי : " חברתו הטובה ביותר של הכותב היא המגירה ". לא חייבים לפרסם כל דבר, אבל בכל זאת כדאי לשמור אותו... [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כחף לך שאת מצליחה לאסוף אותם, ממני הם נשמטים מהר... [ליצירה]
- [ליצירה] נכון בצורה מכאיבה. אנחנו מתיימרים לתאר כל דבר, אפילו אם הוא בלתי ניתן לתיאור. תודה על ניסוח דבר כל כך נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] *** ( כי אין לי מילים...) [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שאת אני רק במילים אחרות. אני מאוד מעריכה אותך על האומץ לכתוב את הקטע גם אם זה לא בדיוק 'פוליטיקלי קורקט'. ישר כוח ענקי!!!! [ליצירה]
תגובות