.-.-.-.-.-ואיך שנשמתי הכל
נגמר.
שעון החול לא הולך
.ס-ר-ו-ו-ר-ב
אם אני אוכל
לצנוח אל תוך
באר השכחה
לשתות ממנה
כמלוא הכאב
כמלוא הזכרון...
אני אחזור שוב.
אני אפנה שוב
לכוון שלא,
לא רוצה בכלל
להזכר בו.
[ליצירה]
למאיר פרידמן
דבר המשוררת שכרגע ראתה את התגובה...
הרבה יש בתגובה של כנפי שחר ולא רק.
העולם שלנו מנוסח באופן אפוריסטי שכזה. כל דבר הוא ביטוי, או כלל, או דימוי או שיבוש של אחד מהנ"ל. כשאומרים לא לחצות את הכביש אז מתכוונים לא לחצות את הכביש. כשאני אומרת 'אין לחצות...' אני בעצם אומרת שישנה סתירה פנימית בתוך הכלל הזה. אין (בניקוד צירה) זה משהו שאסור לעשותו, אסור להפריח פעולה חדשה לחלל, כך שפעולה זו תהיה פוטנציאל בלבד ולא מימוש. האין (בניקוד פתח), על פי תפיסתי הוא כמו האין בניקוד צירה. אם כל כך מפחדים ממה שאין, למה לא ללכת לשם. אם הוא לא נמצא אז גם אי אפשר להיפגע ממנו והוא לא משתלט, הוא לא מסוגל לממש פוטנציאל כי הוא כלום.
הטענה שלי היא שגם באין (בפתח) קיים יש. היש הזה מוסתר מאיתנו ע"י החברה, הקולקטיב המסויים שאני חיים בתוכו ואשר מפחד שמא אינדבדואל מתוכו יגלה את היש שבאין (בפתח).
כל חברה והיש והאין שלה. ולכן, פעמים רבות, שאלות המופנות מכוון היש אל כוון האין (בפתח), נותרות באוויר, ממלאות חלל מסויים, אך נותרות ללא תשובה ממשית.
התחושה הזו של להישאר עם שאלה שאתה שואל באוויר, ללא שום תשובה ממשית מלבד פחדים, איומים או תשובה מתחמקות, זו תחושה שגורמת לך להרגיש כאילו אתה בעצמך שום דבר ואתה לא קיים באמת, אתה סתם.
וזהו הסברי המנוסח בסרבול רב ובאורך מחפיר.
מקווה שעזרתי...
[ליצירה]
אני חושבת שמה שציינת לא מאפיין יהודי שנמצא כעת באיטליה למשל.
זה מאפיינים של אדם החי במדינת ישראל...
בכל מקרה, יפה מאוד התפיסה הזו של כל הניואנסים הקטנים של חיינו...
[ליצירה]
ככל שאני חושבת יותר על הסיפור הזה, ככה אני יותר מתפעמת ממנו.
מהעדינות שבו, מצרופי המילים, מהאווירה הכללית מהכל , פשוט מהכל. אין לי מילים כמו שלך כדי לתאר עד כמה נהניתי מהסיפור. תודה.
טל, זכית למתנת אל.
[ליצירה]
נחמד...
אם את חושבת שנחמד זה ל"יצירה" שלך...אז לא!
בסדר אני מודה היא נחמדה אבל....
נחמד לדעת שחשבת שאני סתם מתחנפת אליך ואומרת סתם שהשער שלך יפה...
נחמד לדעת שלא אהבת (אולי עדיין) את התספורת...
יכלת להגיד ולא לשקר לתרץ או איך שתקראי לזה את האמת ולהגיד שאת ממש לא אוהבת...
בכל אופן... לא נחמד אבל אני עדיין אחותך ואני מבינה ..
דני(ענבר).
תגובות