.-.-.-.-.-ואיך שנשמתי הכל
נגמר.
שעון החול לא הולך
.ס-ר-ו-ו-ר-ב
אם אני אוכל
לצנוח אל תוך
באר השכחה
לשתות ממנה
כמלוא הכאב
כמלוא הזכרון...
אני אחזור שוב.
אני אפנה שוב
לכוון שלא,
לא רוצה בכלל
להזכר בו.
טל בת רא"פ
-
כותבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אכן, זה רק סיפור. לא ביוגרפי חו"ח... [ליצירה]
- [ליצירה] זה כמו בפיוטים של ראש השנה ויום כיפור... [ליצירה]
- [ליצירה] נשמת, לכן הוספתי בסוף שזה הרבה יותר עמוק מזה... ואני חושבת שכאן הויכוח הוא על מגדריות חברתית נפוצה ולא על האם ההלכה היא כך כך וכו'. ומשום מה, לא זכור לי שבמעמד הר סיני נאמר שאסור לבנות ללבוש מכנסיים, אבל לא ניטפל לקטנות... זה בכלל לא קשור לאמונה בקב"ה. וראיה לכך אפשר לראות ברבגוניות של הציבור הדתי/חרדי. לא הכל קשור למונותאיזם יהודי וזו אף יהירות להעמיד את זה כך. זה מקטין משאר הערכים. כל עניין אפשר לפתור בכך ש "אם את מאמינה וכו' אז למה את עושה אחרת מההלכה?". זה נורא קל לתת 'תשובה מוחצת' הנוגעת בענייני אמונה בסיסית. השאלות הן לא לגבי האמונה בא-ל אלא לגבי ניואנסים של ההלכה עצמה, ואני לא מדברת כאן על 10 הדברות (...) אלא על הלכות שנוגעות יותר לדברים הקטנים בחיים: כיסוי ראש, מכנסיים וכו' כפי שכבר הודגם בשיר. כיום, בחברה ששואפת להגשמה עצמית מלבד ההגשמה הלאומית-ציונית וכו', עלות יותר שאלות לגבי הסכמה עם אורח החיים הדתי-לאומי באופן כללי. דבר זה מתבטא גם בשאלות שנוגעות בלימוד גמרא לבנות, הבאת ילדים בגיל 'מאוחר', נישואים לאחר לימודים אקדמיים וכו'. לכן אני אומרת שזה קצת יותר עמוק מאשר אמונה בקב"ה כי ה'בעיות' לא נובעות משם או ברצון לצאת, במובן של התנתקות טוטאלית, מהדת, אלא מרצון לשלב בין הרגש הפנימי בתור אדם ובין חוקי הדת, כלומר ההלכה. עוד נגזרת לכך ניתן לראות בתנועות שקמו בתקופת ההשכלה ובעקבות עקרונותיה (שאנו חיים עד היום את ערכים אלו): הרפורמה והקונסרבטיבה. אז נשמת, חבל לפזר סיסמאות מפוצצות כאשר אנו עוסקים בנושא כל כך עדין. ועוד משו קטן לגבי השיר עצמו: זוהי לא דמות המתנחלת. יש עוד אלפי דמויות של 'מתנחלת טיפוסית' כך שהסטראוטיפ שכל כך שיבחו אותו כאן לא מדוייק לחלוטין, אלא משקף חלק קטן ולא 'מיינסטריימי' של המתנחלת. ועניין נוער הגבעות בכלל לא שייך לאותה קבוצה של בנות שהן כביכול מורדות. יומטוב... [ליצירה]
- [ליצירה] לא זכרתי שקילומטר מהבית שלי יש ים, אבל היי, תמיד מגלים משהו חדש... קומפוזיציה מיוחדת, התמונה כמעט זזה מול העיניים. (אתה מוזמן לקפוץ בכל עת אם תבוא לך מקלחת אמיתית, סתם לישון או לאכול אוכל יותר ביתי...) [ליצירה]
- [ליצירה] לא רק את ש"י עגנון זה הזכיר לי, אלא גם את הר' סבתו. זו הקטנה (רו) גדולה תהיה... [ליצירה]
- [ליצירה] ואני לא צינית, באמת כיף לך! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, כמה רומנטי ... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבה ממבט ראשון היא דבר מסוכן, אבל אם זה מה שאת רוצה... (אוף, בא לי לתקוע משפט מחץ כזה על זה שזה (לבן בכרם+"חטיפה") מנציח את הפטריאכליות השמרנית שבתקופת התנ"ך, אבל עזבי, אני אתן לך לחלום על דברים שלעולם לא יקרו, בוודאי לא בכרם. אולי בקניון.) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי באמת, לא משנה גמלו יקירי, אני יודעת שכל מה שהעליתי הוא כבר נדוש כו'. אבל מישהו היה צריך להעלות את זה (ואני מקווה שהעליתי את זה בתימצות שלא עושה עוול לטיעונים) לשם הדיון. ודווקא עלי לומר ש"לא הכל שחור ולבן"? כנראה שלא הבנת את מה שאני מדברת עליו! כנראה שבשבילך כל הפוסט וכו' כו' נדוש, אך לא מובן, כי כל עניין הפוסטמודרניזם הוא שאין אמת אחת! זה פלורליזם, דרלינג, לתת לגיטימציה לדעות שונות ולא לפסול אותן מהבעתן מלכתחילה וכו' וכו' וכו'... (ועצה קטנה: לפני שאתה תוקף עמדה, תבין אותה עד הסוף.) בכל מקרה, רק טוב, ממני, ה 'ילדותית'. ועדי: יש הבדל בין עריכה של אתר אינטרנט לזה של עיתון בית ספר באשר הוא. (אם את לא זוכרת את הטענות שלי בעד עריכה בעיתון בית ספר, את מוזמנת לפנות אליי, אני בספריה בד"כ...) [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא לי נראה שהאמא שכחה את עצמה והפכה להיות אשת איש ואם לילדים בכל התהוותה ביום יום. כלומר, היא לא מוזכרת בהקשר של אינדוודואלית אלא רק בתור מישהי שקשורה למישהו (בעל, ילדים) ואם לא יהיו אלו, לא תהיה בכלל. זה מעוות ובכלל לא קשר אידיאלי בעיני. ושלא נזכיר את העניין שנשמע שהיא לבד (!) במערכה. ניצול לשמו. זה כבר ממש מעוות!!! לא ככה אמור להתנהל בית!!! [ליצירה]
תגובות