.-.-.-.-.-ואיך שנשמתי הכל
נגמר.
שעון החול לא הולך
.ס-ר-ו-ו-ר-ב
אם אני אוכל
לצנוח אל תוך
באר השכחה
לשתות ממנה
כמלוא הכאב
כמלוא הזכרון...
אני אחזור שוב.
אני אפנה שוב
לכוון שלא,
לא רוצה בכלל
להזכר בו.
[ליצירה]
האמת, לא נראה לי שאלוהים רצה שנסבול ככה...
אני מצטרפת למועדון 'שונאי המצות' ולרוע מזלי אני גם לא מתה על מצברי... (הפסח הזה הוא ממש אסון קולינרי...)
[ליצירה]
ובכן, רבותי היקרים, לא אלאה אתכם בהבאת ציטטות למינהן, אז סליחה מראש על חוסר התשובה האקדמית.
שאלה: מה האל רוצה? תשובה: שנקיים מצוות? שנהיה אנשים טובים? שנממש את הפוטנציאל הגלום בנו על כל צדדיו או שנדע להשתלט עליו ונממש רק את רצון האל?
ונניח שאין בחירה חופשית מוחלטת, כדעת הרודף, אז לשם מה הומצא החטא ועל ידי מי הוא הומצא?
אם על ידי האל, אזי למה מעניש את האדם על לא עוול בכפיו, הווה אומר לא תשים מכשול לפני עוור ויותר מכך, להעמיד את האדם בסיטואציה שבה הוא כמעט בטוח יחטא, או יותר נכון, יעבור על דבר האל? ואם עבר ולא עמד בפיתוי, כלומר מימש את הפוטנציאל הגלום בו וחטא לפני האל, למה להענישו אם ניתנו לו התכונות מידי האל עצמו?! ויותר מכך, למה להעניש את האדם אם הייתה תוכנית האל?! כלומר: ידוע היה לפני האל שיחטא האדם, אז למה בכלל לחיות אם כל צעד ושעל שלנו ידועים מראש, כלומר: האדם הוא מריונטה (בובה על חוטים) ולא משנה מה יורו לו, אם זו התורה או הקוראן, הרי מעשיו ידועים מראש! לשם מה ניתנה התורה אם כן , אם מה שיעשה בעקבותה הוא ידוע? האם התורה היא אלמנט קישוטי לחיי האדם? כי לא משנה מה האדם יעשה הרי ידועה מראש בחירתו, כלומר, אי בחירתו.
אזי אין משמעות לחיים כי החיים הם אשליה של חיות האדם. ודבר זה תלוי בהרבה במשמעות החיים ונראה לי שמשמעות החיים נובעת מערבול של רצון אישי-פרטי של האדם ושל רצון האל. ולפני הטענה שאין בחירה לאדם, הרי משמעות האדם היא למען האל עצמו ואין קיומו בר קיימא רק מעצם קיומו הפיזי, כלומר, קיומו הוא לשם קיומו כי כך רצה האל וזו משמעותו. לא לעבוד את האל, לא להתפלל אליו, אלא רק להיות קיים כי כך האל רצה.
ואם תאמר שהחטא הוא יצירתו של האדם, הרי שניתנו לו יכולות מאת האל ליצור אותו, כלומר: האל ידע שכך יהיה ובעצם האדם הוא תוצר שיצר עבור האל את החטא, כלומר האל ברא את החטא, בהנחה שאין בחירה חופשית של האדם, הרי דבר זה הוא חלק מהתוכנית הכללית של האל ואין לאדם אפשרות ליצור את הטבע במשמעותו הכוללת (לדג': פלאפון ועוד פלאי טכנולוגיה למנהם), כי הוא טבע שידוע שיווצר כי נתנו הכלים לכך בידי האדם וידוע היה שייצור דבר זה,שהרי לא מבחירתו היא אם ליצור או לא.
אני מסרבת לחיות בידיעה שכל מעשי קבועים מראש. יכול להיות שמעשי ידועים, אבל הם לא קבועים מראש. יש לי תוכנית כללית שנעשתה מידי האל לגבי ולגבי העולם. זו כבר בחירתו של האדם אם לקיימה או שלא לקיימה. כי אם אין בחירה חופשית הרי שאין משמעות לתוכנית הכללית כי היא מציאות בפוטנציאל שתמיד ימומש, כלומר הכל ידוע וגלוי וקבוע.
אני רוצה להאמין שאני יכולה להשתנות לא בגלל שזו התוכנית אלא בגלל שאני מסוגלת להשתנות. כלומר, אני משתמשת בפוטנציאל הגלום בי באופן חופשי, גם כלפי עצמי והחברה או 'הטבע' וגם כלפי האל. ואני אכן מאמינה.
אם ידועה תפילתי מראש והיא קבועה מראש ולא משנה מה אעשה גם ידוע אם היא תתקבל או לא, מה המשמעות של תפילתי? למלא וי ליד רשימת התוכניות?
אני מאמינה שיש כח השפעה לתפילות מכוון שהן לא קבועות מראש! הרי אם תפילה ידועה מראש אין צורך להתפלל יותר מהצורך לומר את המילים של התפילה. הווה אומר: אני מתפללת כי אני מעוניינת בכך, כי אני רוצה בכך, כי אני מחוייבת לכך עקב התחייבות שאני לקחתי על עצמי, לא שמישהו אמר "נעים מאוד טל, את עושה ככה וככה וזהו. אין משמעות מעבר להיותך יצור פועל בהוראת האל", אלא מכוון שאני טל ואני בעלת הבחירה אם להתפלל או לא ואיך להתפלל (במובן העמוק יותר, כלומר הכוונה כי הרי אני לקחתי על עצמי התחייבות למילים).
רדף יקר, לעניות דעתי, הרי אין משמעות להיותי (באופן פרטיקולרי וספציפי במובן של יצור פועל מכנית ש'הונחת' לעולם) אם איםן בחירה חופשית, כי הרי אם איני יכולה להיות דבר שהוא מעבר לפוטנציאל הנתון בידי, הרי אני בובה ולא יותר.
ואני עם כל הכבוד, לא רוצה להיות בובה ואני בהחלט לא בובה.
וסליחה על ההוכחה הרגשנית יותר מלוגית, כי בנושאים כאלו הגובלים בנושאים אמוניים ואף חופפים להם, אני מאוד מאמינה ברגש.
תגובות