[ליצירה]
שיר מדהים.
שמת את האצבע על הנקודה, בדיוק, בחדות, בלי הנחות ובלי פשרות.
התרסה במיטבה אם אתה אדם דתי, ולעג במיטבו אם אתה חילוני.
אולי בגלל מה ששיר זה זועק אנחנו צריכים לבכות באמת בעוד פחות מיממה.
[ליצירה]
|*****|
קטע טעון מאוד, מובן- על רקע הזמן הכתום. הצירופים כמו "גבול התפילות" ו "נגמרו לנו המרחבים" - חזקים.
לענ"ד יש מקום לעיבוד וגם אני חושב שהמשפט האחרון מפריע.
[ליצירה]
יאיר, הזכרת את הרב קוק, אבל דומני שלא בהקשר הנכון. אתה מדבר על *ספקנות* ואילו מה שציטטת בשם הרב בדבר ברור האמונה קשור יותר לתפקיד הכפירה שירדה לעולם במאות האחרונות. אתה לעומת זאת מדבר על תחושות וחויה אישית.
יותר מתאים אולי הוא הציטוט הבא מדברים שכתב הרב על עצמו בעקבות דברים שאמר עליו הסופר י"ח ברנר:
"מי שאמר עלי כי נשמתי קרועה, יפה אמר. בוודאי היא קרועה. אי אפשר לנו לתאר בשכלנו איש שאין נשמתו קרועה. רק הדומם הוא שלם, אבל האדם הוא בעל שאיפות הפכיות, ומלחמה תמיד בקרבו.
וכל עבודת האדם היא לאחד את הניגודים שבנפשו על ידי רעיון כללי, שבגדולתו וברוממותו הכל נכלל ובא לידי הרמוניה גמורה".
שנזכה.
[ליצירה]
פעמיים הרב קוק
1. הרב קוק האב התעלף כששמע את החשבון האישי של הטבח ביהודי חברון ושאר המקומות.
2. קראתי פעם סיכום של שיעור של הרב קוק הבן. היה כתוב שם משהו כמו: "בשנת תקמ"ד היו הפרעות בז'בוניוב. נרצחו אז עשרות יהודים (הרב בוכה). וכו'."
מה שאני רוצה לומר הוא שהחשבון האישי והכללי הם שני קוים מקבילים.
תגובות