אני אוספת אותם.
את החודרים והחדורים
העמוקים והמתעמקים
התובעים והטובעים...
וכל אחד מהם
מותיר בי רישום
סימן ואות
אותם תראה במבטי
חודרים
חדורים
עמוקים
מתעמקים
תובעים
טובעים...
כזאת אני
אוספת
מבטים.
אני כ"כ אוהבת יצירות שקוראים אותן פעם ראשונה ונותנים להם פירוש אישי, ורק בסוף השיר החידה מתפענחת. ואז בקריאה שניה השיר ברור יותר ופשוט
מושלם. כמו פזל.
אהבתי מאד מאד.
זה כמו בבגדי המלך החדשים אבל בהפוך על הפוך כזה...
רק חכמים יכולים להבין.
ולגבי התגובה שלך... "המלך הוא עירום!"
מחכה למסרישי צווחן כמו שאת עושה לכל מי שכותב בתגובות שלא מוצאות חן בעיניך. ההבדל הוא שהתגובות הנ"ל מוסברות ושלך- מסבירה רק את האיי קיו שלך.
מנחם, סורי, הייתי חייבת ורק לי יש מושג למה.
פלורנס.
[ליצירה]
.
אני כ"כ אוהבת יצירות שקוראים אותן פעם ראשונה ונותנים להם פירוש אישי, ורק בסוף השיר החידה מתפענחת. ואז בקריאה שניה השיר ברור יותר ופשוט
מושלם. כמו פזל.
אהבתי מאד מאד.
[ליצירה]
מירב,
זה כמו בבגדי המלך החדשים אבל בהפוך על הפוך כזה...
רק חכמים יכולים להבין.
ולגבי התגובה שלך... "המלך הוא עירום!"
מחכה למסרישי צווחן כמו שאת עושה לכל מי שכותב בתגובות שלא מוצאות חן בעיניך. ההבדל הוא שהתגובות הנ"ל מוסברות ושלך- מסבירה רק את האיי קיו שלך.
מנחם, סורי, הייתי חייבת ורק לי יש מושג למה.
פלורנס.
[ליצירה]
או קיי
א. זה "מתובל".
ב. נשבר לי מהתגובות שלך ליוסף לבנת.
מדהים איך חדשות לבקרים אתה מחפש שעיר לעזאזל אחר. לא מתאים לך אחרי יצירה אחת להמשיך לקרוא אותו? אל תקרא. דלג בחינניות ליוצרים המוערכים בעיניך. אבל הדביקות במטרה הכמעט שטנית הזאת מחרידה אותי ממש. אין לי הסבר אחר למעשה כזה חוץ מאכזריות. (ואל תבלשט לי על "ביקורות איכותיות לאתר" כי ביקורות איכותיות זה לא!).
מפחיד לראות איך תסכולים אישיים של מישהו מוצאים את פורקנם בוירטואל. כמה פשוט. כמה גועלי.
אז אני, אימלדה מרקוס של האתר, מוחקת את התגובות חוץ מזו. לא בגלל שהיא פחות גועלית פשוט כי היא היחידה שאולי מתייחסת לתוכן היצירה (בדרך מחליאה בנבזותה)
לך לתראפיסט, ממי. (אאוץ' כואב, אבל הגיע הזמן כי כשזה היה בעדינות במסרים האישיים לא הבנת).
[ליצירה]
יאירסגריר
את זה : "ולאחר שראה שערי את אוויר החדר, חוזרת אני ומתכנסת אל תוך
המים. בלי לחשוב על זה, מתאגרפים הידיים ומתכווץ הגוף אל
עצמו. אך במחשבה ממתנת, אני משחררת את האצבעות ומַרפה את
הגוף, מזכירה לעצמי שאת הטהרה משיגים לא באלימות, ולא
בהענשה עצמית, אלא בוויתור, בעדינות דקה." אף אחד אחר לא היה מצליח לכתוב טוב יותר.
גם לא xxית...
אתה משהו.
אהבתי ממש. מלאה ב... לא יודעת מה, מרב שזה נפלא.
חגית.
[ליצירה]
=)))))))))))))
קראתי עכשיו שוב. פ'חחחחחחחחחחחחחחח:
"התייאשתי, מצדי שיהיה טרול"
couldn't say it better myself...
אתה ענק (עולל, ינוקא, פעוט, גמול עלי אמך, לעזאזל) אבל ענק!
סוערה.
תגובות