אני אוספת אותם.
את החודרים והחדורים
העמוקים והמתעמקים
התובעים והטובעים...
וכל אחד מהם
מותיר בי רישום
סימן ואות
אותם תראה במבטי
חודרים
חדורים
עמוקים
מתעמקים
תובעים
טובעים...
כזאת אני
אוספת
מבטים.
אני כ"כ אוהבת יצירות שקוראים אותן פעם ראשונה ונותנים להם פירוש אישי, ורק בסוף השיר החידה מתפענחת. ואז בקריאה שניה השיר ברור יותר ופשוט
מושלם. כמו פזל.
אהבתי מאד מאד.
זה כמו בבגדי המלך החדשים אבל בהפוך על הפוך כזה...
רק חכמים יכולים להבין.
ולגבי התגובה שלך... "המלך הוא עירום!"
מחכה למסרישי צווחן כמו שאת עושה לכל מי שכותב בתגובות שלא מוצאות חן בעיניך. ההבדל הוא שהתגובות הנ"ל מוסברות ושלך- מסבירה רק את האיי קיו שלך.
מנחם, סורי, הייתי חייבת ורק לי יש מושג למה.
פלורנס.
[ליצירה]
.
אני כ"כ אוהבת יצירות שקוראים אותן פעם ראשונה ונותנים להם פירוש אישי, ורק בסוף השיר החידה מתפענחת. ואז בקריאה שניה השיר ברור יותר ופשוט
מושלם. כמו פזל.
אהבתי מאד מאד.
[ליצירה]
מירב,
זה כמו בבגדי המלך החדשים אבל בהפוך על הפוך כזה...
רק חכמים יכולים להבין.
ולגבי התגובה שלך... "המלך הוא עירום!"
מחכה למסרישי צווחן כמו שאת עושה לכל מי שכותב בתגובות שלא מוצאות חן בעיניך. ההבדל הוא שהתגובות הנ"ל מוסברות ושלך- מסבירה רק את האיי קיו שלך.
מנחם, סורי, הייתי חייבת ורק לי יש מושג למה.
פלורנס.
[ליצירה]
ממזי,
אני מתה עליך ואתה יודע את זה לא כן? אבל להגיד שאתה לא מסוגר ויודע היטב מה יש "בחוץ" לא הוציא אותך ענק. מסיבה פשוטה אחת:
גם החרדים יודעים מה יש בחוץ. לכן ההתמודדות שלהם היא התחבאות מפני הבחוץ.
אתה אולי ( אולי...) יודע מה יש בחוץ ולא מסוגר מפני הרעות החולות של העולם המערבי. אבל גישתך- מסוגרת. וזה ההבדל.
חוצמיזה שהצופה עושים תחרות כתיבה סאטירית- רוץ להרשם בפקודה!
סוערה, שכשממזי יתפרסם תגיד אני היכרתי אותו עוד לפני שהכתיף 'שיק...
[ליצירה]
למרות שהבטחתי פרישה
פשיה, ממזי! אחלה קופירייטינג!
יותר יצירה - פחות יצרים! איזה פאתוס! איזה חזון! איזו אמירה!
וכשאני חושבת על זה... אני כנראה צריכה להעיף מכאן את כל היצירות שלי. הן נבעו מהרבה יצרים. המון.
בעצם כולן תוצר של יצר הכתיבה.
וואלק קשה לי הדיון הזה מאחר ונקודות המוצא שונות מאוד. ואולי זה כי אני בפאזה אחרת בחיים. לא יודעת...
מנחם- הייתי אומרת שהתגובה ה"פרוואית" שלך די עיצבנה אותי. אולי תנסח מחדש ועל הדרך תגיד אם זה מוגדר כאתר דתי.
ומישי- הסברתי את עניין שיר השירים. אין לי כח לחזור על זה, את וכל מי שזה צרם לו מוזמנים לקרוא שוב.
ועל הדרך אני ממליצה על היצירה החדשה של הכותב דלעיל.
לא להבהל, הוא היה בסדר גמור הפעם. חבל לפספס.
סוערה, מוכנה להיות הצנזור שלו ולהפנות אתכם פנימה רק כשזה יהיה בסדר.
[ליצירה]
*
אני דווקא אהבתי. ואדון "זר בתוכם" תגובתך שניסתה להיות שנונה- פגעה כאן באנשים. אני בטוחה. לא מצא חן בעיניך? אגלה לך סוד: מידי יום יש כאן כמה יצירות שהם אסון ויזואלי מבחינתי. מה שאני עושה- מלבד מקרים חריגים דוגמת ירושלמי- זה להתעלם. לא אהבת?- לא נורא, לא הכל אוהבים בחיים.
אהבת חלק וזה לא היה מושלם? שגר ביקורת בונה.
להגיד "לא יצירה ולא נעליים" בשביל לרדת על שם היצירה ולחייך חיוך מרוצה לעצמך- זה גועל נפש.
ועדי- אכן, הערות על שגיאות כתיב או מקלדת - יש לשגר למסרישי. בהנחה ומדובר בשגיאת כתיב- היוצר מתקן וזהו. ככה- תגובתך נשארת לדראון עולם גם לאחר התיקון- וזה מיותר.
ואכן יש "שקפקפים"...
ותודה לתגובה של אחת שהביאתני עד הלום.
[ליצירה]
...
מתקרבת, מתה עליך...
אבל אל אל אל תשכחי! הוא בקיא במכמני השפה העברית על כל תקופותיה ורבדיה!
ירושלמי, קפלונה- זה ביטוי מקראי שגור ל"קפלו נא"?
וכמובן ירושלמי שאתה מפרסם את יצירות הפאר שלך בכל מקום ואתר- אפילו בבמה חדשה- ושם יש לך אפילו שתי תגובות על כלללל השירים שלך, שזה בערך שתי תגובות יותר ממה שיש לך בשאר האתרים.
רק כאן אנחנו איכשהו עושים איתך חסד ומגיבים.
[ליצירה]
:)
היי שחף (ברח לי מקודם)
לרגע נבהלתי, בחיי, אמרתי לעצמי "הו, הנה עלו על הגניבות הספרותיות שלך, סו. הגיע הזמן לשנות זהות..."
ואז ראיתי שעל התיסכוך דיברת.
זה בסדר.
איש איש ותסבוכיו שלו. ויש כאלה שחולקים כמה תסבוכים...
תגובות