אני אוספת אותם.
את החודרים והחדורים
העמוקים והמתעמקים
התובעים והטובעים...
וכל אחד מהם
מותיר בי רישום
סימן ואות
אותם תראה במבטי
חודרים
חדורים
עמוקים
מתעמקים
תובעים
טובעים...
כזאת אני
אוספת
מבטים.
אני כ"כ אוהבת יצירות שקוראים אותן פעם ראשונה ונותנים להם פירוש אישי, ורק בסוף השיר החידה מתפענחת. ואז בקריאה שניה השיר ברור יותר ופשוט
מושלם. כמו פזל.
אהבתי מאד מאד.
זה כמו בבגדי המלך החדשים אבל בהפוך על הפוך כזה...
רק חכמים יכולים להבין.
ולגבי התגובה שלך... "המלך הוא עירום!"
מחכה למסרישי צווחן כמו שאת עושה לכל מי שכותב בתגובות שלא מוצאות חן בעיניך. ההבדל הוא שהתגובות הנ"ל מוסברות ושלך- מסבירה רק את האיי קיו שלך.
מנחם, סורי, הייתי חייבת ורק לי יש מושג למה.
פלורנס.
[ליצירה]
.
אני כ"כ אוהבת יצירות שקוראים אותן פעם ראשונה ונותנים להם פירוש אישי, ורק בסוף השיר החידה מתפענחת. ואז בקריאה שניה השיר ברור יותר ופשוט
מושלם. כמו פזל.
אהבתי מאד מאד.
[ליצירה]
מירב,
זה כמו בבגדי המלך החדשים אבל בהפוך על הפוך כזה...
רק חכמים יכולים להבין.
ולגבי התגובה שלך... "המלך הוא עירום!"
מחכה למסרישי צווחן כמו שאת עושה לכל מי שכותב בתגובות שלא מוצאות חן בעיניך. ההבדל הוא שהתגובות הנ"ל מוסברות ושלך- מסבירה רק את האיי קיו שלך.
מנחם, סורי, הייתי חייבת ורק לי יש מושג למה.
פלורנס.
[ליצירה]
אמממ...
אז מה, קשה לנו להבין אינטימיות ללא אוריינטציה מינית?
כנראה שכן, אבל זה ב א מ ת מה שהיה שם.
תצטרכי להאמין לי- הייתי שם.
ןלעניין רוח ההלכה- הבית היה פתוח לרווחה לרחוב הסואן.
והוא, עם הדתיות הכמעט פאנאטית של חוזרים בתשובה מחד, והזרימה הטבעית, האנושית שלו- מאידך, תמרן יפה מאוד בין השניים.
שוב, תצטרכי להאמין לי (וגם קצת לסמוך עלי- בתקופה הזאת הייתי אורותיסטית שרק סיימה את המכללה וכל ענייני הלכות יחוד היו שגורות על פיה. מילא עכשיו, כשאני פושטאקית ממש)
ו... קצת לא נעים לי- אני לא מוצאת את ההערה האחרונה שלך כל כך לעניין (וקצת קצת פוגעת) - אם כל כך בער לך להבין מה קרה שם באמת- יכולת לשלוח מסרישי.
סוערה היא חגית.
[ליצירה]
או קיי
א. זה "מתובל".
ב. נשבר לי מהתגובות שלך ליוסף לבנת.
מדהים איך חדשות לבקרים אתה מחפש שעיר לעזאזל אחר. לא מתאים לך אחרי יצירה אחת להמשיך לקרוא אותו? אל תקרא. דלג בחינניות ליוצרים המוערכים בעיניך. אבל הדביקות במטרה הכמעט שטנית הזאת מחרידה אותי ממש. אין לי הסבר אחר למעשה כזה חוץ מאכזריות. (ואל תבלשט לי על "ביקורות איכותיות לאתר" כי ביקורות איכותיות זה לא!).
מפחיד לראות איך תסכולים אישיים של מישהו מוצאים את פורקנם בוירטואל. כמה פשוט. כמה גועלי.
אז אני, אימלדה מרקוס של האתר, מוחקת את התגובות חוץ מזו. לא בגלל שהיא פחות גועלית פשוט כי היא היחידה שאולי מתייחסת לתוכן היצירה (בדרך מחליאה בנבזותה)
לך לתראפיסט, ממי. (אאוץ' כואב, אבל הגיע הזמן כי כשזה היה בעדינות במסרים האישיים לא הבנת).
[ליצירה]
ובזאת אני אטוש את הדיון
אורי עמירם יקירי, כבר כשכתבתי את המילים שלמה המלך אמרתי לעצמי- בטח יהיה פה מישהו שיקפוץ כנשוך נחש על עצם ה"השוואה". אז ככה: היה סמוך ובטוח שאני ככל אדם דתי מבינה את ערך המשמעות העמוקה של שיר השירים- ואולי אפילו יותר מכל אדם דתי שלא מכיר את הספר לעמקו: למדתי את המגילה ואני מלמדת אותה (אבוי לבנות ישראל החסודות, הא?!).
איזכור שלמה המלך לא בא למטרת השוואה אלא רק להביע נקודה אחת: אירוטיקה קיימת גם ביהדות.
אירוטיקה היא לא דבר "גס".
מישהו פעם אמר לי שאין מילים גסות, יש אנשים גסים.
והכותב דלעיל מתייחס לכתיבה בצורה הזאת- זכותו! זה שהטרמינולוגיה שלו לא ממש לרוחך לא מתירה לאנשים לפטור: "איכס" ולרדת עליו. זה לא עובד ככה.
אתה יכול לכל היותר לומר שזה לא מתאים לך ולא לקרוא אותו יותר!
אני מודה שהיצירה הזאת בכמה נקודות עשתה לי לא נעים בנשמה- אבל יותר לא נעים עשתה לי היציאה מכל פרופורציה.
ואני, אגב, משתדלת מאוד להיות יהודיה טובה ויראת שמים. לא תמיד הולך לי- אבל זה לא בגלל שירים כאלה.
חזנוש- יש שירים ברמה של גן, יש שירים שאיכותם דומה לתוצר החינוכי מבית "סאות' פארק" ויש אירוטיקה. להכניס את כולם תחת קטגוריה של יצירות "בעייתיות" - זו כסילות.
חוץ מזה שההגדרה "בעייתיים" - אין בעייתית ממנה.
ולי נמאס להיות פה. מנחם- מה איתך?
[ליצירה]
תגובות