ואנחנו מה? אין בנו עצב... הדמעות יבשו ואינם... ואנחנו שוב מסתכלים ולא מבינים למה לבכות כל שנה מחדש? למה? מה התחדש משנה שעברה? איזה התקדמות חלה? ואין אנו שמים לב שאנחנו מפספסים את העיקר החשוב ביותר של חורבן הבית "בדור שלא קם הבית כאילו הוא נחרב!" הבית נחרב לא לפני 2000 שנה!!! הוא נחרב שנה שעברה וגם השנה אם הוא לא יבנה עוד שבוע... גם השנה הוא נחרב! ואנחנו אדישים... אומרים קצת קינות... קוראים את המגילה... וזהו מחכים שהצום יעבור... למישהו כואב שנחרב השנה ביהמ"ק!!!??? הרי אנחנו אמורים להיות באבל מאין כמוהו!! אבל על כלל ישראל!!! אבל כללי לא פרטי!! צריך לבכות!! כן! דמעות שליש!!! ואנחנו בוכים? אולי שעה שעתיים ואח"כ ממשיכים... האם זה המסר של ט' באב? לא נראה לי בכלל!!! המסר של ט' באב הוא שהבית נחרב כי אני אתה ואת ואתן ואנחנו כולנו כלל ישראל לא חזרנו בתשובה לא בנינו את ה'ממלכת כהנים' ו'הגוי הקדוש' שהקב"ה רוצה שנקים! לא חיינו את חיינו על פי האידיאל שנקרא גאולת ישראל!!! צריך להתעורר! לקום ולזעוק את זעקת ד' העולם!!! כן! "אין עוד מלבדו" לזעוק את הזעקה של חורבננו! לא חורבן המקדש! חורבננו שלנו של כל אחד ואחד! זה מתבטא ע"י חורבן המקדש! אבל החורבן הוא אצל כל אחד ואחד!!! צריך לבכות!!! לבכות!! לצעוק את הקינות!! לא להעביר את היום הזה כ-עוד יום שההתמודדות שלנו היא איך להעביר את היום בצורה קלילה... צריך להתענות באת בכל הכאב! לחיות את צער החורבן של כלל ישראל ולצאת בזעקה שתשבר את כל העולמות "השיבנו ד' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם!!!" אבל הרי אנחנו יודעים שיסתכלו עלינו ויאמרו מי אלה המוזרים האלה? למה הם בוכים? אז צר לי להודיעכם אבל לא! אילו ידעתם מה דמעה אחת שלכם יכולה לעשות למי שרואה את הדמעה הזאת??? איזה תהפוכות בנפש שלו אתם יכולים לעשות!!! איזה קדושה אתם יכולים ליצור והכל בגלל דמעה!!! אז תבכו! לבכות באמת מכאב ומצער על חורבן המקדש שלנו ובכי של תפילה לשוב אל ד' כמה שיותר מהר... החותם בדמעות שליש...