געגוע
לאלו שהיו
ואינם
לכל שצרח
בי
וכבר אינו קיים
ואליך...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] באתי בעקבות המלצה ישנה של שי, לא התחברתי בכלל, לא מצאתי כאן עומק, לא תחכום, לא ניסוח מיוחד, לא רגש ולא טכניקה חדשה..... וחבל. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף!!! שמחה כ"כ איתך ובשבילך.... בבית הראשון- הייתי מקצרת את השורה האחרונה, מבחינת המבנה, מתבקשת שורה קצרה, תמציתית, סוגרת בית. גם בבית השלישי חסרה בעיני שורה, נצרכת כאן אחידות בבתים, הפרתה בבית אחד קוטעת קצת את הקריאה, או נכון יותר- מחסרת מהזרימה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוף שי, לא הבנתי.... למרות שזה כתוב יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה על התגובות החמות, חיממתם ליבי... [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין! משהו בשלושת השורות הראשונות הפריע לי, גם בקריאה שניה, לא מצליחה להגדיר מה בדיוק, הפתיחה קצת... לא בטוחה מה לכתוב- בומבסתית, יומרנית או סתם לא באה לי טוב אבל היצירה הזו מצויינת, פשוט נפלאה ומופלאה. בכתיבה, במקצב, בצורה, ובתוכן. נפלא!!! [ליצירה]
- [ליצירה] לידוע- וכי למה טעון? [ליצירה]
- [ליצירה] יוסף- ראשית- תודה, ושנית- רק אשאלך: וכי למה הנאיביות מצערת אותך? איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי משאירה רק את הבית האחרון כיצירה בפני עצמה. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, זה כבר משחק מכור מראש... מדהים בתיאור, נעים לקריאה, מעורר רגש, עדין, חזק, שקט וצורח- והכל יחד... אין עליך, אין, אין! [ליצירה]
- [ליצירה] זה נשמע כמו קטע מתפילה, וזה יפה, מאוד יפה ונעים! [ליצירה]
תגובות