גשם חזק יורד

ואני נוסע בדרך חזרה

אני יודע

את לא תחזרי עוד

לעולם לא

זה סיפור שהגיבור בו

יצא באמצע

אני רואה איך הגשם מכה בשמשות

זה כמעט ונוגע

עד שזה מחזיק אותי

פניי מתכסות

כדי לא לבכות

אני יודע שאת לא תבואי

גם השירים נשמעים עכשיו שקטים יותר

ובתחנה הקטנה, יושב לו זוג

נזכר

איך פעם היינו מתרפקים מכול מה שהיה עצמנו

והופכים לאנשים חדשים

קירות הבית

השאירו סימנים שלך

על השידה, יש קופסא אחת של סיגריות לא גמורה

רוצה לעצור את הכביש

מבקש אולי אוכל לרדת ממנו

עוד פעם

לפני שזה יתחיל שוב

גשם ורוחות

אחד רודף את השני

עד שזה לא נגמר

אין לי מקום אחר להיות

ואת לא תבואי יותר

כול המילים ממסגרות את עצמן

כמו הפרחים בגינה,

המילים נובלות מעצמן

עד הטיפה האחרונה של הגשם

אני מושך את הזמן

מנסה להריח, אולי משהו עוד נשאר

בחדר אני יודע, יש תמונה אחת לא שלמה

ואת לא תבואי לעולם

גשם חזק יורד

על הכביש מחסומים של משטרה

בין עצירה לעצירה

מתגעגע למה שיכול היה להיות

עוד בינינו

אני מחזיק את זה חזק

גפרורים מחכה

להתחכך בלהבה

אהבתי אותך, זאת אומרת

לא השארת לי ברירה

ואת לא תבואי, אני יודע

לא תחזרי לעולם