שוב אנחנו במקום בו
ידיים נשלחות
תאוות נמחקות
ושתי כנריות מסתובבות על חוט.
את נותנת בי את המבט המסכן
ההוא מהפעם האחרונה שהיינו יחד.
יותר לא אוהָב. כבר אמרתי
ואמרתי. אפסיק למכור לך מסגרות
אפסיק לחייך ולקרוץ
כשד משחת שמשחק בעינייך
רקותייך ולשונך.
את שונה. אני
שונה. ולא למדתי דבר.
תגובות