להיות לבד עם עצמי.
לא יודעת ממש איך להגדיר, אבל אותה התחושה כמו מוקפת דפים וצבעי מים [ריחם נידף למרחוק]
כמו בימי שישי עומדת בצומת שכוחה מול הרים נישאים מרחבים ירוקים ושמיים זכים. מול האוויר הפתוח. מיטלטלת מצומת לצומת רק להספיק את שבת. שלא תברח לי.
להיות כמו הציפורים שעפות לשמיים בחוזקה.
להיות אמיתית.
לצייר כמו לכתוב. בזרימה, בהשתפכות.
לדבר כמו לחשוב. ביצירתיות, בקלילות.
להיות כמו ברגעים שאת מביטה בי מחוייכת ואני מרכינה את ראשי במבוכה. מסיטה מבטי אל הצד השני.
להיות כמו הגשם החזק ניתך לקרקע בחוזקה ובעוז מותיר אחריו שובל של ריח רענן ונקי. של אדמה רוויה, של צמחים נרגשים.
רבונו של עולם,
תן לי מעט להרגיש שוב
את היכולת הפראית להתהלך
שלמה.
תגובות