בס"ד
אתה יודע
התלתולים של נפשי
כה פזורים
שכשאני אוספת אותם לקוקס
הניחוח של חיי
כמו נשאב חזרה אל עצמו
כמו הפקק אל הבקבוק
כמו מים אל המעיין
תלתל אחד עוד נתלה על מצחי
מצחקק רענן
אם היה מספיק ארוך, כמו עברי
הייתי מרטיבה בו את שפתי
על חופי עודנה רוח יבשה
למרות הים שבלבי הומה הומה
מזל שאתה מזה בי
טל ממבטך.
תגובות