בס"ד.

היו לי שש שורות

חשבתי, כמה אומללות

אמרתי, אתחיל לכתוב:

 

אולי יבקשו ספל תה?                               

פתחתי יומן וגיליתי,                                 

שהיום התשיעי לשמיני ואין זה מקרה, שכן     

אתמול כבר עבר ומחר לפנים                      

וקצה של בדל מציץ אלי מן הכביש.               

הרמתי, כי כך חונכתי.                               

 

הבטתי על שורותיי, הייתי מרוצה, שכן

נמלאה החריבה וכבר

רואים צלו של ענן על פני

יובש השדות

עת מנוחה, עת נחמה

 

מנחם אב התשס"ה.