היום,
כשהגעתי לבית לחם הגלילית,
ישבתי על כסא בחצר
שנת 1906.
קפה.
פירות יבשים.
שעת אחר צהריים
רוח קלילה
נושבת בצמרות העצים.
אני נמשך לגזע עץ עבה וכהה
ושורט בו בציפורניי.
אני שורט
ושורט
וככל שאני הולך ומעמיק
אני הולך ומתחזק.
לגימה אחרונה-
ולדרך.
כשאני חולף על פניו ביציאה
כתובתינו כבר לא שם.
אני מקרב את קצות אצבעותיי לאפי
ונושם.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה רבה ערוגה. את נפלאה. [ליצירה]
- [ליצירה] "אין אפשרות לכתוב את השלישלישלישלילי". רק הלילה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוקיי. הצלחת להפתיע. לפעמים תמונות יפות ממציאות, לא? משחקים של אור וצל. [ליצירה]
- [ליצירה] (נוקד) [ליצירה]
- [ליצירה] מזל טוב! איזה יופי [ליצירה]
- [ליצירה] חבל. אולי בקריאה שניה. [ליצירה]
- [ליצירה] שמח לבשר על חזרתי לשפיות. אבל רק באופן זמני. תודה לתומכים ולתומכות. [ליצירה]
- [ליצירה] השירים שלך נוגעים יפים ומיוחדים בעת האחרונה [ליצירה]
- [ליצירה] לפני שנה. וואי, כמה דברים שעברתי מאז... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי הסוגריים עושות את השיר [ליצירה]
תגובות