איך זה שהן נעצרות מעצמן
ואני צועק להן "עכשיו, כי זה הזמן" והן
בשלהן.
איך זה שאני כל כך רוצה, מרגיש ברגע שלפני
ומבקש מהן "בבקשה, עוד מעט יעבור הזמן"
והן ממאנות.
את מבינה, אהובה, אני תקוע פה.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] והתפשטות מתוך פשטות המונעת מדבר שטות- מצילה אותי לכתוב. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אדון ארז!! מה אתה אומר, לחבר את המשך ההמשך לשיר במקור או להשאיר כתגובה? [ליצירה]
- [ליצירה] תומרית. הפחד להיעלם, להתמוגג באויר, הרצון להרגיש קיים בשילוב האכפת לאחר(ת) האזהרה שלא לחזור על טעויות. אני עוד כאן- אך זכרי את הגבולות. [ליצירה]
- [ליצירה] אני בשוק. [ליצירה]
- [ליצירה] טעות לשונית בבית שני. קשר לבתים הקודמים. בתים? "את צרור שיריי שכתבתי בלב הם זרקו במחי יד. לא הבחינו בייסורים וכאב וקרעו בגסות כל אחד. אך נפשי הפצועה המשיכה לכתוב, מתפללת לידיי זהב שיטפלו וינהגו בה בטוב ושמישהו אותה יאהב. והנה אדם יקר את מילותיי מלטף ומחבק כל שיר ושיר את שבריי הוא כעת אוסף ובאהבה את כתיבתי מאיר". אם תורידי כי מיני "ווי" חיבור, אולי יסתדרו בשורות מילותייך. לא לכפות על המסגרת. [ליצירה]
- [ליצירה] ארז, השיר יפה. לדעתי, הבית הראשון מיותר/ לא שייך. גם לא לסגנון. גם לא לגוף. (אולי להקשר- ולזאת התכוונת). ושוב, רק דעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] כמו פעם רוצה להלך לצידך , להרגיש איך העולם *. מיותרת הנקודה בסוף פורש לפנינו את יופיו . לחשוב ולנשום בשניים . הה להיות אני ואתה , כמו פעם . *שבשדותינו פרח להפליא השיר חזק ללא ה2 האח' פרח האהבה . רוי שלום ונחת [ליצירה]
- [ליצירה] לפנייך מלכה חזקה שאם תקחי אחת משלי לא ישארו כדורי אש בעולם. ולי יש רק שניים. [ליצירה]
- [ליצירה] רדוד, בהמי, אבל מצחיק (ואם לא אתכם- אז אותי!) [ליצירה]
- [ליצירה] ושוב, חזק ביותר. [ליצירה]
תגובות