ואור לילה ואף
זוהרו של יום
לא ישיבו
נבגדת
אל חיק זה
שהרגה
כי לפתע
תחוש מחנק בין
זרועות
אהובה
ותשבע כי
לא תשקע עוד
בעיניו
של זה
שעורר
כאבה
ותבכה ותכאב ותחוש במחנק,
גם לבד.
[ליצירה]
ובשירך שכתבת,
ראיתי הכל-
רגש וצבע
לבן וכחול
וניגון מבית אבא
התנגן ועמד
כעננה, כמו פרח
כחופה עשויית בד
המתנפנפת ברוח
ונושאת שיר הלל
על יופי בריאה
ונשגבותו של האל.
[ליצירה]
[ליצירה]
א. סיווג היצירה אינו מתאים שכן מדובר ביותר (!) ממשפט אחד.
ב. מדובר בכמה משפטים אחד, מורכבים וקשים לקריאה. צריך לנסות לשבור אותם, או לפשט, זה לא זורם ולא ברור...
[ליצירה]
הדיוק החד כ"כ באופן מיוחד כ"כ של תיאור דבר... דבר...
דבר חזק כ"כ, רגש עד, שתמיד מפעים ומעצים כל רגש ואירוע הנילווה לו. אח, הגעגוע הקדום, אוייבנו הוותיק שחבר לריקנות ולבדידות - וכך נוצרה אג'נדה כואבת של רגש קדום וטהור.
[ליצירה]
מנחם- עכשיו זה זרם לי יותר... אם כי, מסכימה איתך שחסר שם משו לפני השורה- "אפשר להיות נבוך תודעה"...
אבל- בעיני זה טוב יותר עכשיו, והקטנוניות נמשכת.... ;)
שבת שלום!
[ליצירה]
חמוד ביותר!
שי, איזה מהפך עברת, איזו דרך ארוכה מהימים של מרקסינוס ומקבילו- שי, להיום!
השתבחת ועם הזמן אתה רק הולך ומשתבח, וכמוך- יצירותיך! אני מתענגת!!!
תגובות