ואור לילה ואף
זוהרו של יום
לא ישיבו
נבגדת
אל חיק זה
שהרגה
כי לפתע
תחוש מחנק בין
זרועות
אהובה
ותשבע כי
לא תשקע עוד
בעיניו
של זה
שעורר
כאבה
ותבכה ותכאב ותחוש במחנק,
גם לבד.
[ליצירה]
לא רואה כאן נאיביות ו/או אשליה, היצירה נכתבה ממקום של אושר, נאיבי ככל שזה יישמע...
באופן מוזר, עצוב אולי, שמחה מהווה דשן פחות טוב ליצירות, אם כי ייתכן שזה רק אצלי, וחבל.
[ליצירה]
זה כ"כ יפה ועצוב, נוגע, כואב ורגיש...
אין עליך- רסיס, פשוט אין.
אגב, ברוח זו- יצא סרט - שמש צלולה ביום בהיר (או שלא זה השם, לא זוכרת, זה עם ג'ים קרי וקייט וינסלט, והיצירה הזו הזכירה לי את הסרט...)
תגובות