ואור לילה ואף
זוהרו של יום
לא ישיבו
נבגדת
אל חיק זה
שהרגה
כי לפתע
תחוש מחנק בין
זרועות
אהובה
ותשבע כי
לא תשקע עוד
בעיניו
של זה
שעורר
כאבה
ותבכה ותכאב ותחוש במחנק,
גם לבד.
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נחמד, שונה מאיך שהתייחסת לעניין עד כה. מעניין [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים!!! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה דב, ריגשת אותי [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ביותר, עדין, רגוע ונוסך שלווה. עם זאת, שתי הערות: לא הבנתי מה צורך מצאת ברווח שיש בין השורות בהתחלה וכן בשורה התשיעית, כמדומני שיש לשנות מ"את המרחב כל היקום" ל-"את מרחב כל היקום". [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לקודמיי, זו בהחלט יצירה משובחת!!! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה :) אני לא מכירה את הספר, במה מדובר? [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לקודמיי [ליצירה]
- [ליצירה] מהמשובחות שביצירותיך! מעוררת ציפייה לשישית :) [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב נפלא, מתאר שיר אהבה ותשוקה לעיר הקודש, וזה כ"כ יפה. א. יש טעויות הגהה- וכדאי לעשות עריכה ולתקנן. ב. בעיני השורה האחרונה מיותרת ופוגמת, הייתי מורידה, משאירה קצת מסתורי- למרות שברור על מי מדובר. או מוותרת בכלל על שות סיום או מנסחת אותה ביותר עמימות- את גואלך/את זה אשר יפדך וכיו"ב [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, כ"כ יפה, אמיתי, חי, אותנטי. כתוב נפלא!!! השורות, התיאורים, הבחירה במילים אלה ולא אחרות, הקיטועים, החיבורים, התוכן, הצורה... מצויין! [ליצירה]
תגובות