את הולכת ומתרוקנת
לנוכח תגובות מכרייך.
אין בך רצון לעשות
או
לפתוח במילים גבוהות כמו:
"אינקויזיציה", "אידאולוגיה" ו"דת".
השומר הנרדם על הסף
מתחיל לנחור.
התתעוררי?
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מאסו עלי מיסי שפתיים! כעת אדום- עד סוף החשיכה. [ליצירה]
- [ליצירה] הנה קטע שנכתב: אני מדבר בשפת "כולם מבינים" את שפתיי, אין צורך להניע את אוזניכם, לוּ יכולתי, היית עוקר ממקומן שלא תבואו לידי שמיעת המילים שאותן אני כל כך מסתיר. ואם לא הייתי שומע אני? אז את קול החדוּת המדברת לא היית שומע לעולם ולא יכולתי להגות את המשפט הכל כך חסר. זו בעצם שעה קלה של רחשי לב היוצאים לקראת ליל ולא שקַר או גשום בחוץ אלא התקף קנאה אחז כשלא נותר דבר מלעשות. הסתדרתי. עם או ללא עזרים, אני מוצא את שלוות הרוח ובלבד שלא תהיה דקה אחת פנויה. והמשפט? בסופו של דבר י-(א)ע(מ)ש(ר)ה [ליצירה]
- [ליצירה] גורררר תגובה [ליצירה]
- [ליצירה] השם החדש של צעקה??? [ליצירה]
- [ליצירה] וזה מה שהופך את השיר ל"גרוע"? שקול מילותיך בפעם הבאה. [ליצירה]
- [ליצירה] מפולת של רגשות- כמו רעידת האדמה ביפן. אני בוחר לרעוד שוב, מיד אשוב. [ליצירה]
- [ליצירה] למה רגליים קרות? לא צריך משהו עמוק יותר אך קליל? [ליצירה]
- [ליצירה] "משלוות אב ובן" --ורוח הקודש? [ליצירה]
- [ליצירה] שנהטובה כיסוף כישוף [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני מעדיף את "גדלים". [ליצירה]
תגובות