יפה, יפה.
אין ברצוני להשמע כפרובוקטור..
אך מכתיבתך עולה בי ארמז ראשון, שני ושלישי על הפחד, המורא הגדול מהנסתר, מהעתיד.
הריון, וודאי, לא רצוי הייתי אומר.
יותר מדי פריטים משקפים את המציאות הקשה:
*הרת - אסון. [אם היית רוצה לתת ל"הרת" מילה טובה הטעונת צפי היית משתמשת ב"הרת גורל" וכיוצ"ב.
*תשעה תמימים באב, אב יכול להוות תאריך פרטני או, לפי הבנתי, אב, חורבן, חוסר הרצון בבואו.
*אפיל לפניך - קשה, כואב, אמביולנטי.
כתבת "צופה בחשש", ולא "מצפה בחשש", דקדוק לשוני האומר לי שהיום הזה כבר גלוי ובהיר לפנייך, שהרי צפית בו [בדמיונך אמנם], וה"חשש" הקל הנלווה לכל דבר.
אם מהשורות הקצרות האלו הוצאתי את אשר כתבתי [ולא כתבתי הכל, עדיין], השיר הצליח.
תודה לך,
פאתוס.
[ליצירה]
יפה, יפה.
אין ברצוני להשמע כפרובוקטור..
אך מכתיבתך עולה בי ארמז ראשון, שני ושלישי על הפחד, המורא הגדול מהנסתר, מהעתיד.
הריון, וודאי, לא רצוי הייתי אומר.
יותר מדי פריטים משקפים את המציאות הקשה:
*הרת - אסון. [אם היית רוצה לתת ל"הרת" מילה טובה הטעונת צפי היית משתמשת ב"הרת גורל" וכיוצ"ב.
*תשעה תמימים באב, אב יכול להוות תאריך פרטני או, לפי הבנתי, אב, חורבן, חוסר הרצון בבואו.
*אפיל לפניך - קשה, כואב, אמביולנטי.
כתבת "צופה בחשש", ולא "מצפה בחשש", דקדוק לשוני האומר לי שהיום הזה כבר גלוי ובהיר לפנייך, שהרי צפית בו [בדמיונך אמנם], וה"חשש" הקל הנלווה לכל דבר.
אם מהשורות הקצרות האלו הוצאתי את אשר כתבתי [ולא כתבתי הכל, עדיין], השיר הצליח.
תודה לך,
פאתוס.
[ליצירה]
אז כך נראית רומנטיקה בשנות האלפיים? מקסים ומרגש. אהבתי את הניגודיות בין המלל המתאר הווה- "אימפרסיוניסטיות", "אימפריאליזם", לעז כבד ומסורבל, לבין מלל העבר- "דיו בקסת", "מכחול", נעים וזורם.
ואם יש בכך מן העידוד, אנו נוטות להבין שתיקות טוב יותר מאשר דיבורים :-)
[ליצירה]
ועוד משהו: היא אינה טובה לבלוז ב-ג-ל-ל ששומעת את העצב, האכזבה והריפיון כ"מתוק-מתוק", ובעצם לא מבינה מהיכן הוא בא ומה מביע. מפספסת את כל המהות.
תגובות