אני--
הַרַת אסון
תשעה תמימים באב.
צופה בחשש ל
יום בו
אפיל לפניךָ
תפילתי.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- רעיון יפה. אבל למה להפיל לפניו תפילתך? ללדת לפניו תפילתך! [ליצירה]
- [ליצירה] הו נהדר... [ליצירה]
- [ליצירה] ** מצוין! מעורר מחשבה וכו' [ליצירה]
- [ליצירה] אשטח תפילתי ? ומדוע תשעה תמימים ? בתשעה תמימים יבוא גואל.אמן. [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץ'. מעולה וכואב. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, יפה. אין ברצוני להשמע כפרובוקטור.. אך מכתיבתך עולה בי ארמז ראשון, שני ושלישי על הפחד, המורא הגדול מהנסתר, מהעתיד. הריון, וודאי, לא רצוי הייתי אומר. יותר מדי פריטים משקפים את המציאות הקשה: *הרת - אסון. [אם היית רוצה לתת ל"הרת" מילה טובה הטעונת צפי היית משתמשת ב"הרת גורל" וכיוצ"ב. *תשעה תמימים באב, אב יכול להוות תאריך פרטני או, לפי הבנתי, אב, חורבן, חוסר הרצון בבואו. *אפיל לפניך - קשה, כואב, אמביולנטי. כתבת "צופה בחשש", ולא "מצפה בחשש", דקדוק לשוני האומר לי שהיום הזה כבר גלוי ובהיר לפנייך, שהרי צפית בו [בדמיונך אמנם], וה"חשש" הקל הנלווה לכל דבר. אם מהשורות הקצרות האלו הוצאתי את אשר כתבתי [ולא כתבתי הכל, עדיין], השיר הצליח. תודה לך, פאתוס. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה פשוט מצוין! [ליצירה]
- [ליצירה] הסיום פשוט מדי לטעמי, חושבת שאתה יכול לעשות את זה יותר טוב,יותר מאתגר. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא! פשוט נפלא! (ואולי "אשר יצרתי ארדה-ולא "אעדה"?) [ליצירה]
- [ליצירה] השורה "כתבי גם אם אין לך עט" מטופשת בעיניי.. מזכירה זכרונות שילדים כותבים בסוף שנה, מז'אנר "על החלון ישבתי". [ליצירה]
- [ליצירה] וזה בסדר, יש תקופות כאלו בהן הנשמה צריכה להתבונן ולבחון הכל ממרחק. אגב, אם את לא רואה את אלוקים, זה מפני שהוא קרוב מדי, והראייה מיטשטשת. [ליצירה]
- [ליצירה] <נאנחת קלות> [ליצירה]
- [ליצירה] בכל שורה אני טועה לחשוב שהתקרבתי למחשבות שלך, ומתרחקת בחזרה בשורה שאחריה. אני קוראת אותך לאט. וכמה פעמים. ושתיקות..הן נשק אכזר. שמעי מציידת מיומנת. [ליצירה]
- [ליצירה] מתנגן ופשוט (ו)מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת להמלצה, מצוין [ליצירה]
תגובות