אני--
הַרַת אסון
תשעה תמימים באב.
צופה בחשש ל
יום בו
אפיל לפניךָ
תפילתי.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- רעיון יפה. אבל למה להפיל לפניו תפילתך? ללדת לפניו תפילתך! [ליצירה]
- [ליצירה] הו נהדר... [ליצירה]
- [ליצירה] ** מצוין! מעורר מחשבה וכו' [ליצירה]
- [ליצירה] אשטח תפילתי ? ומדוע תשעה תמימים ? בתשעה תמימים יבוא גואל.אמן. [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץ'. מעולה וכואב. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, יפה. אין ברצוני להשמע כפרובוקטור.. אך מכתיבתך עולה בי ארמז ראשון, שני ושלישי על הפחד, המורא הגדול מהנסתר, מהעתיד. הריון, וודאי, לא רצוי הייתי אומר. יותר מדי פריטים משקפים את המציאות הקשה: *הרת - אסון. [אם היית רוצה לתת ל"הרת" מילה טובה הטעונת צפי היית משתמשת ב"הרת גורל" וכיוצ"ב. *תשעה תמימים באב, אב יכול להוות תאריך פרטני או, לפי הבנתי, אב, חורבן, חוסר הרצון בבואו. *אפיל לפניך - קשה, כואב, אמביולנטי. כתבת "צופה בחשש", ולא "מצפה בחשש", דקדוק לשוני האומר לי שהיום הזה כבר גלוי ובהיר לפנייך, שהרי צפית בו [בדמיונך אמנם], וה"חשש" הקל הנלווה לכל דבר. אם מהשורות הקצרות האלו הוצאתי את אשר כתבתי [ולא כתבתי הכל, עדיין], השיר הצליח. תודה לך, פאתוס. [ליצירה]
- [ליצירה] "ישנה התהוות בין יקום לגורל"-יופי של שורה, ויופי של שיר. רק כמה דברים לא ברורים לי: הוא מגיע לעיתו/לאיטו? עננים קצת כודרים/קודרים? זורק את חיצי השעמום למטרות.. פעמים פוגעים-ולא פוגעות, כי הנושא הוא החיצים. וכל הטעויות לכאורה האלו, יכולות להיות גם מכוונות ובעלות משמעות אחרת, האר את עינינו לכוונתך:-) [ליצירה]
- [ליצירה] קשה להתרגש בכל פעם מחדש, ולפעמים אני גם לא בטוחה שאנחנו אמורים. השירים שלך,לעומת זאת, כן מרגשים אותי בכל פעם מחדש. [ליצירה]
- [ליצירה] אחד הטובים. [ליצירה]
- [ליצירה] מתוק. [ליצירה]
- [ליצירה] זו הזווית הכי מקורית שמצאתי למלחמה הזו עד כה :-) "קסוד"..מושג נהדר [ליצירה]
- [ליצירה] "טונציה" זהו האופן בו מילה נאמרת,ובעקבות כך נשמעת ("אם אתה יודע למה אני מתכוונת"), המנגינה שבדיבור. ו..תודה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] זה מעקצץ ומאתגר את השפתיים. מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] אתה מתקרב, אבל לא :-) .דימוי הקורבן בא להביע נכונות להתמסרות טוטאלית. קורבן מביהמ"ק, טהור, ולא במובן הפוסט-מודרני של המושג כ"אומלל ומסכן". ההתמסרות הזו מובילה להתקדמות, עלייה:"עולה לה'". ועוד- אני מבחינה בין 2 סוגי אמונה. הראשונה: "בבוקר חסדך"-האופפת-הכללית. ואילו השנייה: "אמונתך בלילות"-הקונקרטית-עצמות פריכות כאוסף של פרטים. אלוקים לא מעניש אלא מעניק, כמחווה לטוב לי, הזדמנות להתנסות בסוג השני. [ליצירה]
- [ליצירה] מילים כאילו מסורבלות שמתנגנות מעצמן (פרדוקס המציאות ממש) נהדר! [ליצירה]
תגובות