אני--
הַרַת אסון
תשעה תמימים באב.
צופה בחשש ל
יום בו
אפיל לפניךָ
תפילתי.
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- רעיון יפה. אבל למה להפיל לפניו תפילתך? ללדת לפניו תפילתך! [ליצירה]
- [ליצירה] הו נהדר... [ליצירה]
- [ליצירה] ** מצוין! מעורר מחשבה וכו' [ליצירה]
- [ליצירה] אשטח תפילתי ? ומדוע תשעה תמימים ? בתשעה תמימים יבוא גואל.אמן. [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץ'. מעולה וכואב. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, יפה. אין ברצוני להשמע כפרובוקטור.. אך מכתיבתך עולה בי ארמז ראשון, שני ושלישי על הפחד, המורא הגדול מהנסתר, מהעתיד. הריון, וודאי, לא רצוי הייתי אומר. יותר מדי פריטים משקפים את המציאות הקשה: *הרת - אסון. [אם היית רוצה לתת ל"הרת" מילה טובה הטעונת צפי היית משתמשת ב"הרת גורל" וכיוצ"ב. *תשעה תמימים באב, אב יכול להוות תאריך פרטני או, לפי הבנתי, אב, חורבן, חוסר הרצון בבואו. *אפיל לפניך - קשה, כואב, אמביולנטי. כתבת "צופה בחשש", ולא "מצפה בחשש", דקדוק לשוני האומר לי שהיום הזה כבר גלוי ובהיר לפנייך, שהרי צפית בו [בדמיונך אמנם], וה"חשש" הקל הנלווה לכל דבר. אם מהשורות הקצרות האלו הוצאתי את אשר כתבתי [ולא כתבתי הכל, עדיין], השיר הצליח. תודה לך, פאתוס. [ליצירה]
- [ליצירה] זורם ומקסים, עד לבית האחרון שחוטא בהיותו צפוי מדי, מתבקש מדי, לעוס מדי ("עם הנצח לא מפחד.."), והורס את הטעם הטוב בפה המקריא. [ליצירה]
- [ליצירה] (ל)אורך שידרה, כי: הטיפות נוזלות לאורך עמוד השידרה, וגם מתוות מעין דרך, את אורך השידרה. [ליצירה]
- [ליצירה] מבולגן מדי לטעמי. רוח של חורף- פיות- אדי מדרכה- יותר מדי עולמות שלא מתחברים לי, אבל רק בשביל "השיר הפשוט של הלחם" היה שווה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים-מקסים-מקסים! תיאור החנות כבש אותי, הזכיר לי חנויות שאני אוהבת למצוא במקומות נידחים בת"א, והסוף- הצליח להיות לא לגמרי צפוי. נהניתי לקרוא! [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר נהדר נהדר! [ליצירה]
- [ליצירה] כן, אלו הרהורים שמסתדרים לי מצוין עם מקום שפעם הצחוק בו היה טבעי. (ולפעמים עדיין..בחברה הנכונה) [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לקודמיי, כמה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו!! יפה כ"כ! [ליצירה]
תגובות