הבלתי יאמן נמחק.
רק שמי רשום על הדף
מחוספס
צרוב בכף יד
של איש לא נודע.
אני הולכת לישון
ושומעת את טיפטוף
המזרקה.
האנרגיות צפות ועולות
עולות וצפות
מול עיניי
ונגמר.
לותנת מידדה
-
אני זה אני זה אני.אוהב אוהבת לא אוהב.ואתם זה אתם זה אני.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לקרוא ולא להאמין.... הכיצד? [ליצירה]
- [ליצירה] יש לחיות ע"פ העכשיו לא לחכות לזיכרון ולחיות על פיו. זה לא קל, אך זה אפשרי. מתחילים מזה ששמים לב שאנחנו נושמים. הרי זה מדהים, לא? נושמים. כל שנייה. זוהי מציאות, זה עכשיו. אם נתרכז בנשימה נחיה א ת העכשיו. [ליצירה]
- [ליצירה] תגיד שי, נכון שכבר פירסמת את השיר הזה באיזה גליון שירה באיזה ערב שירה שהיה בחיפה? הוא ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה נורא פשוט. הגשם הוא כבד, לכן בואו נקווה שיפול טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] כן כן, השלג מעלה זכרונות. כל כך לבן וטהור אבל מתחת אדמה בוצית שחורה. יפה!! [ליצירה]
- [ליצירה] בקריאה שנייה, אוהבת עוד יותר!!! [ליצירה]
- [ליצירה] ומעצמו זה נמשך ונמשך.... [ליצירה]
- [ליצירה] כן. אני מסכימה עם שי. [ליצירה]
- [ליצירה] >בעקובת מקחר שנשעה באוניבסטירת אנגילת, זה לא מנשה באזיה סדר אתה כתוב את האותוית כל עוד האות הרשואנה והארוחנה בקמום הכנון. השאר יוכל ליוהת בגלן שלם ואתה עיידן יוכל לרקוא בלי ביעה. זאת בלגל שנאו לא קוארים כל אות בעמצה אלא את כל המליה. [ליצירה]
- [ליצירה] נוגע ללב. [ליצירה]
תגובות