את אוחזת בי
לא מרפה.
לשונך
לשון חתלתולה
מנקה את פרוותי המוכתמת.
זוכרת- קיפצנו בשמחה
כששמענו את השקית נופלת,
חלקים גדומים
רשרשו בשבילנו.
שגרה חתולית אחר צהריימית.
[ליצירה]
אני לא יודעת מה אבל יש משהו נורא מושך בשירה שלך. אולי בגלל שהיא יוצאת דופן. אני מנסה להבין למה כל הסלאשים. הם קוטלים אותך נכון? טוב, אל תשים לב.
יש בזה משהו מאוד עצוב. אפשר לקרוא את זה כאילו אתה על איזה טריפ ואפשר לקרוא את זה מתוך בכי.
נוגע!
תגובות