ולפעמים,
נדמה כי אין רוח
נדמה כי אין שקט
ודממה שצורחת
בלי קול...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נחמד, אם כי קצת לא ברור. מה שיפה פה, שעל אף שחוזרים מוטיבים מובהקים-שלך, היצירה הזו שונה מקודמותיה, שונה לטוב :) הייתי משנה את השורה האחרונה- ומורידה את המילה- אז (שמופיעה גם שורה קודם ונראית לא שייכת כאן), כמו כן, יש לתקן מזכר לנקבה: "הן- עומדות בשורה". וכן- "מישהו דורך עליהן"... [ליצירה]
- [ליצירה] מסר- זה היה ועודנו- מקסים, תמים, מתוק ועדין. חשבתי שפשר עוד ללטש, הנה רעיון שלי לעריכה מחודשת, וזו רק הצעת הגשה: ישבתי לכתוב לך שיר פרטי, בלעדי, רק של שנינו, שאף אחד לא מבין מלבדך ומלבדי, מלבדנו. כאשר סיימתי ניגן לי אותו שיר את נעימת חיינו, אבל את לא שמעת את צלילו... אז כתבתי כאן, מילים שכולם יבינו והם לא יהיו עוד- רק שלנו עדיף, כך נדמה, שנישאר רק אנחנו שנינו את ואני ונבין זה את זו, בלי שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה ;) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, כתוב נפלא וכל כך שונה.... [ליצירה]
- [ליצירה] היא ליטשה אותך, שינתה אותך, שיבחה את יצירותיך! ואיזה כיף גם לה :) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ביותר!!!! שי אתה משתבח! [ליצירה]
- [ליצירה] שי- יקירי, לא הבנתי.... [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי את הרצף בשורות הבאות: "ואוושות הרוח שמחאנו לך כפיי שפרשנו לך כנפיים שם שזרתי את ליבי" אולי חסר אות או מילת קישור? [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לכל קודמיי, זו יצירה יפייפיה, משובחת בסגנון, בניסוח, ברעיון, בביצוע. יופי צרוף!!! [ליצירה]
- [ליצירה] לנצח אנגנך: באמת הרבה כאב יש בשיר זה, הרבה כאב... תודה. [ליצירה]
תגובות