עלמה עלומה לך כתבתי השיר אותו לא תראי אותך לא אכיר כי קסמת ביופיך זהרה נשמתך וערגתי עד כלות את אזנך לגלות מה שטפה חיבתי בדמיון ילדותי נישא על גליו מתנפץ מאליו לא לבי יתאר או רוחי תדבר רק מילים איטיות נטולות אשליות רזות מלנגוע דוהות מלכמוה ובלמוני חוקים שאינם נשברים בוש ונבוך עד גיחוך לפעמים תוהה על רחוק וקרוב על מסך שקוף דרכו לאהוב ודחיתי עוד יום רק לשגות בחלום הנפרש לעינַי בשלל גוונַי כמשרת נאמן מעשה אומן הדולג על פני זמן ועזבתי העיר חיוכך הנדיר בנימוס מאופק קולך מרוחק קידה אחרונה כראוי נשלמה מה מר לי עלייך גלומה בגלימה אך לוּ באתי עדייך הנותרת כה קסומה?