הקבלן לוי ישב במושב האחורי ברכבו והביט בחוזה ההפשרה שהוענק לו על ידי הרשויות, מצדו הימני ישב שומר הראש הגברתן ששכר ובחזית נהג בנו נווה בן העשרים, הוא הביט בו בסיפוק ואמר לעצמו כי עתה יוכל להרוס את היער הלבן על המעיין שבו ולבנות עליו את הפרוייקט של איזור בנייני הפאר, דבר שיכניס לכיסו מיליוני שקלים. הוא נסע אל המשרד ששכן באחד מן הרחובות הראשיים של תל אביב. מפגינים של הארגונים הירוקים ציפו לו, וכשהחנה את המכונית בחנייה השמורה, הם הקיפו אותו בשלטים וקראו: "עצור את הרס היער!" "אל תעקור נטוע" "היער הלבן -בסכנת חורבן!" השומר סוכך בגופו על הקבלן השמן שעשה את דרכו אל הכניסה הראשית לבניין המפואר. בנו של לוי-נווה, עצר והביט בהפגנה, הוא שוחח עם כמה מן המפגינים שחילקו לו חומר והסבירו לו על חומרת המצב המתהווה. הם לא ידעו כי הוא בנו של לוי ודיברו איתו כאשר דיברו עם כל עובר ושב. לוי ישב במשרדו בקומה השבעה עשר והביט בעיר שמתחתיו, באופק היה ניתן לראות את הגבעות המזרחיות וכתם ירק קטן-היער הלבן. הוא דימה בראשו לראות את הגבעות הירוקות מכוסות בבניני פאר ואיזורי תעשיה כאשר הוא יושב בוילה מפוארת בכפר "רימון אביב" מוקף באיכות חיים שאין כמותה ובחורש ירוק שמהווה את הגן ההדור שתכנן. עד עתה גר בדירת חמישה חדרים בצפון העיר, עתה חשב כי החוזה ישלש לכיסו כסף אשר יבטיח לו את איכות חייו ואיכות בני משפחתו, איכות חיים הטובלת בירוק. הדלת נפתחה ובנו נכנס והביט בו במבט מוזר, לוי נעץ בו מבט ואמר: "מה קרה? אתה עצוב או משהו?" "דיברתי עם המפגינים, אבא. עכשיו למדתי מהו היער הלבן ומה הערך שלו לאיכות החיים של התושבים הגרים סביבו, אם אתה עוקר אותו ובונה עליו, אתה עוקר גם לבבות שלמים של מי שנטע אותו ומי שטייל בו ונהנה מן הטבע שבו" "מה, אתה רוצה לומר לי שלא ידעת? הרי ראית מיליון פעם את התכניות!" "ראיתי את התכניות על הנייר, אבל לא ראיתי את הצד השני- את מה שאומר הטבע, ומה שאומרים נציגי שמירת הטבע! לא שמעתי אותם ואטמתי את האוזניים שלי, דווקא להרוס את היער? דווקא את שמורת הטבע הזו? ועוד לבנות בהמשך איזור תעשייה כבדה ומזהמת!" "ומה אתה חושב, אני עושה את זה בשבילך! בשביל אחותך בשביל אמא! הרי ככה תוכלו להבטיחח לכם עתיד טוב יותר! עכשיו אני קבלן בינוני, אך בקרוב אהיה קבלן גדול בקנה מידה ארצי!" "מספיק טוב לי עכשיו אבא, אני לא רוצה איכות חיים על חשבון הרס איכות חיים נוספת ומי שהורס ייהרס!" "איך אתה מדבר! חצוף שכמותך!" אמר לוי בקול רם נווה פנה וסגר את הדלת בקול טריקה. לוי קם משולחנו ועבר לשבת על הספה הוא ביקש מן המזכירה כוס מים והרהר קמעא. לוי הרס את היער, חרש את אדמתו ובנה בו שורה צפופה של מגדלי מגורים בני תשע קומות כל אחד, לנוי השאיר הקבלן שורה צרה בצד כל בניין, תחליף דל שומן ליער המלבלב שהיה שם. כבישים רחבים החליפו את משעולי היער ומאות מכוניות זרמו משם בדרך לעבודה, איזור תעשייה כבדה הוקם בצמוד לפרוייקט ושימש כמקום עבודה לתושבי המקום. קומץ תמהונים החלו להתלונן על זיהום מים וזיהום אוויר, אך הדבר לא הזיז לו מכיוון שעתה היה לקבלן עשיר ובנה לעצמו ולמשפחתו וילת פאר במושב "רימון אביב" הוילה הייתה בעלת שלש קומות עם מרפסת עגולה וגג רעפים,הפאר ניצב בלב גן נהדר ומוקף עצי פרי ונוי במגוון מינים, תעלת מים עברה בין העצים והשקתה את הגן והוא ישב בצל עץ תאנה וראה איך ילדיו פורחים כעצים ומשגשגים בזכות הפרוייקט של "היער הלבן". באחד הימים ראה טרקטורים ובולדוזרים כבדים חונים בצד הכביש המוליך אל המושב. שלט ענק הכריז: "כאן יבנה פרוייקט מגדלי טאורוס" ובציור נראו עשרות מגדלים אימתניים תחת המושב שעתיד היה ליהרס" אחר הצהריים דפק על דלתו שליח ומסר לו צו הפקעה של כתשעים אחוזים משטח הגן הגדול וכן הצעה מפתה למכור את השטח שלו תמורת פיצויים נדיבים. לוי תפס את ראשו בידו והוא המום מרוב תדהמה קול הדהד בו, קולו של בנו נווה: "מי שהורס ייהרס, מי שהורס ייהרס, מי שהורס ייהרס" "איכות חיים על חשבון איכות חיים אחרת" לוי האדים ואחר צעק: "לאאאאאאאאאאאאאאאא!!!!!" הוא פקח את עיניו, המזכירה עמדה עם כוס מים והביטה בו בפליאה, אחר שאלה: "הכל בסדר? אתה נראה חיוור!" לוי שתה את כוס המים, חשב במשך כעשר דקות, אחר הרים טלפונים למספר אנשים והודיע להם כמה הודעות דחופות. הוא לקח את הרכב ונסע עד ליער הלבן, הוא החנה את הרכב ופסע בתוך היער, היער הילך עליו קסם, מעולם, אבל מעולם לא נכנס בעצמו לתוך יער, ואם נכנס אזי לא חש את נשמתו של היער, עתה הוא חש אינטימיות רכה ושירת הציפורים ליוותה את האווירה כמעין קסם ולהט. אחר הגיע אל המעיין ולגם ממימיו הזכים, הוא הבחין בפרחי נרקיס וכלנית, אחר ישב על תל מתחת לעץ אלון ואמר: "הוי, כמה טיפש הייתי, דברים שרואים מכאן לא רואים משם!! טוב שחלמתי את אשר חלמתי וטוב אמר לי בני" הוא הזיל מספר דמעות, ולאחר שנרגע נטל את הטלפון הנייד והתקשר: "אני לא לוקח את הפרוייקט, אני קונה את שטח היער ... כן כן.. לא.. לא בונה שם פרוייקט.. רק קונה את השטח ורושם אותו על חשבוני" הוא חש סיפוק, פסע אל הרכב ונסע משם. לאחר חודשיים לערך התכנסו בכניסה ליער מאות מארגוני שמירת הסביבה לבושים במיטב בגדיהם, גדר עץ דקורטיבית הקיפה את היער, ביער הוקם מרכז מבקרים העשוי מעץ טבעי וכן הובאו לשם מספר חיות בר נדירות, מר לוי עמד שם עם בנו, בתו ואשתו ולקול מחיאות הכפיים גזר את הסרט והסיר את הלוט מעל שלט שבישר: "מרכז מבקרים ושמורת טבע מוגנת "היער הלבן" ע"ש מר א לוי"