הנתיבים מובילים
אל בית אבא של פעם
אל גני הילדות והמשעולים
בינות גדרות וחצרות
אל פנים מאירות.
שולחן עץ כבד
ומדפי ספרים עמוסים,
חג, מועד וחול
בין ימי האתמול
עוד ניצב לו בית אבא
עוד ניצב
בעצבונו ובששונו
בלבי ובזכרוני.
בכל זיכרון יש רגע,
בכל זיכרון יש אושר
אדם בונה ביתו
מלבני זכרונותיו
מהון כל ימיו.
בית אבא נעלם
עלה באש האותיות
ועמו הלבנים האמיתיות
ומה נותר, מה נשאר
לבני זכרונות
עם עצב וששונות.
תגובות