נדנדה נדנדה עולה, עולה ואני גְבוֹהַ, ְגבוֹהַ. לשמים יד מושיטה כמעט, כמעט לענן מגיעה. רק רציתי בענן לגעת, ופתאום, הענן נעלם, כמו נוצה קלה-פורחת. נדנדה אט, אט, יורדת ואני קטנה, קטנטונת. נדנדה נעצרת ואני ממנה גולשת. על האדמה יושבת, בבוץ משחקת. בידים לָשַה,לָשַה, ממנו כדור עושה והֹפ הִנִה עוּגה.