משהו אוכל אותי.
משהו נוגס בי בכל פה, זולל
חלקות מדושנות.
אני אכולת געגוע.
וכל החכיונות האלו
מותירים אותי צמוקה
כזכר לימים עברו.
ועיניים חומות גדולות מרחפות באוויר.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... אוווווּ.. ספוקייייי. ומצטרפת ל"הבל ורעה רבה" (מה זה השם הבלתי קליט הזה?) בנוגע לדוס וכו'. וזה גם לא שזה חלק בלתי נפרד מהיצירה... [ליצירה]
- [ליצירה] ... אוי, אוי, כמה נורא! למה להרוג חשופיות מסכנות? תארו לעצמכם שאיזה מישהו ענק מופיע מעליכם ושופך עליכם חומצה רעילה שממיסה אתכם! איך הייתם מרגישים אז, הא? --- ובעניין תיקון היצירה: מצד שמאל יש לך את "להוספת יצירה, עריכת יצירה או מחיקת יצירה". את נכנסת לשם, מגיעה לדף הניהול שלך. למטה יש לך את כל היצירות שלך... את לוחצת על הקישור ל"רצח סימה התולעת- חלק א'", מתקנת את הדרוש תיקון, לוחצת על "עריכת יצירה",ו-זהו! (: [ליצירה]
- [ליצירה] ... בין אישה לבעלה?.. ממ.. עוד לא (: [ליצירה]
- [ליצירה] ... במחשבה שניה, המיץ פטל נהדר. עכשיו אני מבינה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... או.. זה לא אישי או משהו, כן? אבל לא עושים מחוות לקישון. קישון זה קישון ומוטב לו שיניחוהו על משכבו בשלום. לא יודעת, זה כמו שמישהו יכתוב "מחווה למוצארט" עם מנגינה שמשתמשת בכל האלמנטים המוכרים שלו, אבל זה פשוט לא מוצארט. [נו, אל תכעסו על ההשוואה, אני יודעת שקישון זה לא מוצארט]. אתה כותב נחמד מאוד- כדאי לנסות בסגנון משל עצמך. [ליצירה]
- [ליצירה] ... טוב. שיהיה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אבל לא רואים!! :( [ליצירה]
- [ליצירה] ... סליחה שאני שולפת את זה מעמקי העבר, אבל רציתי לספר (באיחור מה)-- שנולדה להם בת. וזה נורא נורא משמח. [ליצירה]
- [ליצירה] ... כשתלך ובפיזור נפש תאמר לי "בואי", אל תתפלא אם אלך אחריך במדבר, בארץ לא זרועה, וגם אל הארץ המובטחת. (סתם עלה לי בראש כאסוציאציה לשיר..). [ליצירה]
- [ליצירה] ... ממ.. כמו שמישי אמרה, הסיום הוא מעין פראפרזה על השיר המפורסם של זלדה.. אז ההר נותן שלווה. אבל באיזשהו מקום, לפחות אצלי, הוא גם לוקח את הלב- כמו שאהבה לוקחת אותו. לא לוקח לעצמו, אלא.. גורם לך 'להתאהב' בו ולהרגיש אליו כזאת שייכות, שקשה לך בלעדיו.. [טוב, אבל אולי זה רק אני וההר שלי.. (:] [ליצירה]
תגובות