משהו אוכל אותי.
משהו נוגס בי בכל פה, זולל
חלקות מדושנות.
אני אכולת געגוע.
וכל החכיונות האלו
מותירים אותי צמוקה
כזכר לימים עברו.
ועיניים חומות גדולות מרחפות באוויר.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] .. אה, אגב, רציתי להתוודות שלקח לי קצת זמן לפענח את ה-י K ו K.. ((: [ליצירה]
- [ליצירה] .. מגניב. אני אוהבת את מה שאת עושה. [ליצירה]
- [ליצירה] .. דוז פואה, יעל (ולא שאת צריכה את האישור שלי). [ליצירה]
- [ליצירה] .. אני לא בוחרת להשתייך אליהן, ואני גם לא אשתייך כי אני לא כזאת. אבל כשאומרים לי "בת שרות", מה אני אעשה שזה הדימוי שעולה לי לראש? [ליצירה]
- [ליצירה] ... את טובה מאוד. וכבר לא פיצקית. אבל את יודעת את זה בעצמך. וזה קצת עצוב כי כשהיית פיצקית נגעת לי ללב כל כך, ו.. ועכשיו פתאום כולם מתבגרים ומשתנים ואתה עדיין אוהב אבל זה אחרת. (תקראי את זה בנימה הנכונה, טוב?) [ליצירה]
- [ליצירה] ... חזק וחותך ומדמם. כמו פצע פתוח. (והשם שנתת ליצירה, כשהוא מתחבר עם הבית האחרון... וואו). [ליצירה]
- [ליצירה] ... לדעתי זה דווקא נורא יפה (גם אם אין בזה רעיון), אבל אולי אני לא מבינה בצילום. [ליצירה]
- [ליצירה] .. מצמרר ומדוייק. על התפר שבין היום והלילה. עד עלות השחר. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אני איתך. [ליצירה]
- [ליצירה] ... רן, באמת... זה ממש לא מדבר על הביורוקרטיה של התפילה. הבעיה היא לא בביורוקרטיה (אם כך אתה מתעקש לכנות את התפילה הכתובה..). הבעיה היא בנו. [ליצירה]
תגובות