משהו אוכל אותי.
משהו נוגס בי בכל פה, זולל
חלקות מדושנות.
אני אכולת געגוע.
וכל החכיונות האלו
מותירים אותי צמוקה
כזכר לימים עברו.
ועיניים חומות גדולות מרחפות באוויר.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... מממ.. <מנסה לקשר> כתבת פעם בפורום "לא כלה דרכנו"? [ליצירה]
- [ליצירה] . אהבתי, תודה... [ליצירה]
- [ליצירה] ... וואו! תמונה טובה. ממש.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אובייקטיבית, השיר טוב מאוד. המשפטים האלה, שבין לבין התאורים... קלעת בול. וחבל, כי אפשר היה להעביר הכל, בלי לפגום בכלום, גם בלי החמישים שקל. ולהיפך, מוטב היה בלעדיהם. [ליצירה]
- [ליצירה] .. הוי, היה כ"כ צפוי שהשיר הזה יעורר דיון על קונפורמיזם. אישית, נראה לי שמיציתי :). [ליצירה]
- [ליצירה] .. דוז פואה, יעל (ולא שאת צריכה את האישור שלי). [ליצירה]
- [ליצירה] ... כלומר- לא מצליחה לראות את התמונה. בכלל, אני מצליחה לראות רק חלק מהיצירות שלך. על חלק מופיע איקס. זה רק אצלי ככה? [ליצירה]
- [ליצירה] ... אז... אחרי שקראתי (והתרגשתי..), רציתי להגיד שלום... והרבה הרבה תודה. הצלחת לגעת... ואני בטוחה שלא רק בי. נשמח לשמוע ממך בשורות טובות לכשיהיו (:. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אוי, מעולה. מעולה! כל כך נכון. [ליצירה]
- [ליצירה] .. כמה הביחד מתוק. וכמה למדנו להחניק את המר גם כשהוא רחוק. להחניק להדחיק להשתיק-- אבל לפנות ערב עם חשיכה כשבאוויר מתנגנות המנגינות שלך כשמשהו מפרפר כל כך בפנים ונוגע איך אפשר לא להתגעגע. [ליצירה]
תגובות