לשרוף את האהבה
זה בלתי-אפשרי
כי האהבה בעצמה היא אש בוערת.
ולכבות אותה?
מי אני שאדבר,
אם כבר אמר החכם מכל האדם
שגם מים רבים ונהרות לא יוכלו.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- השיר הזה מזכיר לי שיט. לא בתוכנו, אלא בתחושות שעלו בי בקריאה. והוא זוקק סיום, טוב יותר, מתקן יותר, לדעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- את התגובה ה-100 שלי שמרתי ליצירה הכי טובה פה. זהו. [ליצירה]
- [ליצירה] --- נשק הוא תכשיט?! (חומה! פנים המומות) לפעמים הריגה זה דבר טוב, זה מה שאני טוען. וכמו שיש... אממממ... מחבט טניס למשחק טניס, כיסא לישיבה וטלוויזיה לצפות בערוץ תכלת, יש נשק שנועד להרוג את הרע. ונכון, הריגה היא לא הבסט אוף דה בסט (ובמקום אחר אני דן עם מישהו ששלום זו השאיפה שלנו, אם נתנתק לרגע מהנסיבות), ועובדה שדוד לא נבחר לבנות את בית המקדש (הרב שרלו הרחיב על זה בספר שלו על שיר השירים), אבל היא גם חלק מבניינו של עולם. וברור שלשחיטה יש הרבה סייגים, אבל היא מצווה. ועוד נחזור אליה. אולי המושכ טהור לא שייך לנשק, אבל לא בגלל שהוא נועד להרוג, אלא בגלל משמעות המילה טהור. [ליצירה]
- [ליצירה] --- משעשע ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] --- לרגע חשבתי שאתה שירה. כן, מסכים עם אסתר. [ליצירה]
- [ליצירה] --- במה? [ליצירה]
- [ליצירה] -- אז מה התהליך שעובר על הדובר בשיר? הוא נע מחוסר הסכמה לתופעה להבנה שהתופעה היא אהבה, ואולי חזרה בו מעמדותיו הקודמות (ה'עדיין') מרמז על כך. ייתכן שכוונת המחבר לא היתה לדבר על הומוסקסואליות, אבל הדבר נראה באופן מאוד ברור. עכשיו, באמת יכול להיות שהיתה שם אהבה, אף-אחד לא אומר שלא - אבל זה אסור. ובתהליך הזה, שנע מחוסר הסכמה להבנה, אין שום-דבר טוב, אין שום-דבר מפרה. טעות גדולה. וילדה בין זמנים, הדחייה של ההומוסקוסאליות לא נובעת מסיבות אגואיסטיות (זה מגעיל) אלא מציווי תורני. גם שחיטה זה דבר מגעיל. [ליצירה]
- [ליצירה] לא ממש... כתבתי שיר איטלקי. Luna של Alessanfro Farina, לפי מבנה הבתים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה באמת ריגש אותי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- נחמד. ומילת הקספ הכובשת אותי: אופטימי! [ליצירה]
תגובות