:)
טוב, אז אני שמחה שלא נמאס לך, ואלו המילים
מתוך השיר "אותך":
...ביתך הקט שכן מול ים
שקעה חמה כמו תמיד
ראשי פרחים הפכו צהוב לארגמן
סיפרו שבועת ליבי לעננים.
...אהי פרפר, פרפר קטן רוחף בין שושנים.
(תודה על הסבלנות אביב וסתיו, זה נצרך בחילופי עונות).
בהחלט הגיע זמן הגאולה. זה מה שהאהבה עושה.
אהבתי את השימוש במלים
רוחף - רוכב.
מלים בשירך הזכירו לי שיר של אריק איינשטין. לכתוב לך , או שנמאס לך מהאסוציאטיביות שלי?
(רק, רק אוצרות אני מעלה מה'אקראיות', רק)
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
:)
טוב, אז אני שמחה שלא נמאס לך, ואלו המילים
מתוך השיר "אותך":
...ביתך הקט שכן מול ים
שקעה חמה כמו תמיד
ראשי פרחים הפכו צהוב לארגמן
סיפרו שבועת ליבי לעננים.
...אהי פרפר, פרפר קטן רוחף בין שושנים.
(תודה על הסבלנות אביב וסתיו, זה נצרך בחילופי עונות).
[ליצירה]
בהחלט הגיע זמן הגאולה. זה מה שהאהבה עושה.
אהבתי את השימוש במלים
רוחף - רוכב.
מלים בשירך הזכירו לי שיר של אריק איינשטין. לכתוב לך , או שנמאס לך מהאסוציאטיביות שלי?
(רק, רק אוצרות אני מעלה מה'אקראיות', רק)
[ליצירה]
----
אכן
לעתים לחשוף את הפנימיות הכואבת שמבפנים זה לא פשוט כלל וכלל, והדימוי שבא לידי ביטוי הוא חשיפת הגוף.
כמו כן ישנם שירים שהם בעצם חשיפה של פנימיות האדם לעיני כל, ולא כל אחד בשל לעשות זאת.
[ליצירה]
המלצה
קומפוזיציה יפה !: בתים א' וג' עוסקים בהליכה אל שעת ערביים, מן מסע אל נקודה כלשהיא בתוך תוכך.
הבית האמצעי,שהוא תמצית השיר, עוסק בזיכרון,בשתיקה בצד שאון הכרך ובאותה נשואת השיר (אשה דקה).
בבית הראשון יש איזושהיא קרן קלושה כלשהיא ושעת בינערביים פנויה, אך בביתץ האחרון כבר יש כאב אך בצד אותו כאב ישנם הניחומים.
חריזה:
מתאפיינת חריזה סרוגה בצד חריזה אסוננטית:
אני הולך כל הימים
אל שעת בין ערביים כזו
אשר יפים לה מועקה וניחומים,
טובים לה הכאב - והמזור.
דוגמה מובהקת -כזו-מזור
[ליצירה]
אתה ממולכד משני הכיוונים יא ירושלמי:
האם כוונתך לנחלת בנימין התל אביבית, סמל לבורגנות הזעירה שהתפתחה אחר כך לנתניהוהיזם הקפיטליסטי או שמא לנחלת בנימין אשר בפלסטין השדודה והעשוקה ביד הנוגש הציוני (רמאללה והפלך)
תגובות