מכתב פתוח לח"כית זהבה גלאון

לזהבה גלאון, שלום! כותב משורר שמואל ירושלמי. הסיבה שהניעה אותי לכתוב לך, זה אי-נחת, שגורם לי קיומו במדינת ישראל של חוק אידיוטי, שעל-פיו מי שמקבל קצבת הבטחת הכנסה או קצבת אם חד-הורית, מאבד זכאותו לקצבה באם הולך ללמוד באוניברסיטה. גם אני, חרף היותי משורר מחאה מהפכני הידוע בארץ ובעולם, נמנה על מקבלי הבטחת הכנסה מטעמי נכות קלה; גם עוד המון המון אנשים מוכשרים והרעבים לדעת, מקבלים כל מיני קצבאות, שקבלתן שוללת ממקבליהן כל אפשרות ללמוד ולהתקדם.

נראה לי, שבמדינת ישראל במוסדות השלטוניים, יש יותר מדי אנשים בעלי אופן חשיבה מעוות ביותר, אשר לא מבינים שעל-ידי פגיעה בזכותם של מקבלי קצבאות ללכת ללמוד, הם מונעים למעשה, כל אפשרות לפתרון הולם של מצוקתם הכלכלית וחברתית של אותם אנשים. אני זוכר, שבמהלך תכתובת שניהלנו איתך אשתקד, כתבת לי, שאת עושה הכל, על מנת להילחם ולמגרכל מיני תופעות שליליות ומבישות, המשחיתות את החברה הישראלית. אין לי שמץ של ספק, כי איסור על אנשים עם קצבאות ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, מהווה שחיתות מוסרית ואנושית לשמה.לכן, אני פונה אלייך, ומבקשך בשיתוף עם ח"כים; אנשי ציבור וסתם אנשים איכפתיים נוספים, לפתוח במסע לביטולו של החוק הטיפשי וחסר ההיגיון הזה, המהווה בין היתר, הפרת אמנות וחוקים בינלאומיים, הקובעים, כי הזכות ללמוד, הנה בין זכויות היסוד של בני-אדם.

בשום מדינה ממדינות העולם, אין לימודים באוניברסיטה מהווים קריטריון למתן או אי-מתן זכאות לקצבה. למשל, בשבדיה ; פינלנד ומדינות אירופאיות נוספות, לא רק מה שמי שהולך ללמוד אינו מאבד זכאות לקצבאות, אלא להיפך, המדינה מממנת לו את שכר הלימוד, ועוד דואגת לו לקצבה ודיור חינם לתקופת הלימודים. בקובה וונצואלה, אותו הדבר, הלימודים הם על חשבון המדינה, ולכן אינם קריטריון לאובדן זכאות לקצבת-קיום כלשהי. להיפך, בקובה, כל אחד מיום היוולדו ולמשך כל חייו, זכאי לקצבה חודשית, המאפשרת קיום בסיסי.

גם במדינות ערב שכנותינו, חרף נסיונותיה של התעמולה הישראלית הרשמית, להציגן כמפגרות ובלתי-דמוקרטיות - יש חינוך גבוה חינם, כשהליכה ללמוד, אינה מונעת שום קיצבה או סיוע מהלומדים.

העובדות, שהבאתין לעיל, מלמדות, שמבחינת היחס לחינוך ולמבקשים לרוכשו, מדינת ישראל עומדת בתחתית הסולם העולמי. קראתי, אך אתמול באיזה ספר על תולדות הציביליזציות העתיקות, על יחס מיוחד ומכובד, לו זכה נושא החינוך בממלכות המזרח הקדום, ומצריים העתיקה בראשן. קראתי באותו ספר, בין היתר, כמה המדינה המצרית הקדומה השקיעה בחינוך אזרחיה, שנערך במסגרת רשת חינוך ממלכתית מתוכננת ומפותחת ביותר. והנה, לראייה: מפעלי בנייה; אמנות וספרות מן המפוארים בתולדות האנושות, שאפילו אנו בני העידן המודרני, לא חדלים מלהתפעל מחוכמתם וכישוריהם של בני אותה תקופה.

והנה, במדינת ישראל ה"דמוקרטית"; ה"מתורבתת" וה"משכילה" בין מדינות המזרח התיכון המודרני, מי שמקבל הבטחת הכנסה או קצבת אם חד-הורית, נענש תרתי-משמע, על ידי שמוטל עליו איסור ללמוד. החוק האידיוטי שעל-פיו הדבר מתאפשר, הוא בין החוקים המטופשים בתולדות המין האנושי, שהתקבלו אי-פעם.

לסיכום דבריי ארוכי יריעה הלו, אני שב ופונה אלייך לפתוח במאבק ציבורי רחב היקף ובלתי מתפשר, לביטול החוק, המווה הפרה בוטה ביותר, של חוקי יסוד בינלאומיים, הקשורים לזכויות אדם בסיסייות.

אני מצדי, מבטיח להיות חלק בלתי נפרד ובולט ביותר מהמאבק. כמו-כן, אני מתכוון לפעול, להטלת סנקציות בין-לאומיות על מדינת ישראל, על מנת לכפות עליה ביטול החוק, המונע מבעלי הבטחת הכנסה ללמוד באוניברסיטה.

בברכה! שמואל ירושלמי - משורר ואיש ציבור. באר-שבע

20.08.2006