דלי אני, יוצא
את עצמי אל חדר מרחב
בתנועת אשה
שוטפת רצפה פוזמת שיר
אני חומר נוזלי במעגלי אינסלטצית מרפסת
מקיא לבי לבי, עיניי לרחוב
כמו חולה, סדין, קירות.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חזרתי.. אחחח שירים שנכתבים בתחנת אוטובוס יש בהם שלווה מיוחדת, נעימה. שכיף אחר כך לקרוא מה יצא. [ליצירה]
- [ליצירה] משה אהרון, יופי שחזרת.. [ליצירה]
- [ליצירה] איך עברו השנים ועדיין הקול הוא אותו תום [ליצירה]
- [ליצירה] * מצטרף לאמור בתגובת מאיר. אגב לא ידעתי סמאדהי מהו. וכך מצאתי סמאדהי: מצב של תודעת - על שנוצר עקב מדיטציה עמוקה, שבה המבקש מתאחד עם מושא המדיטציה שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] בשעה טובה, בליל שבת "וירא" כ' בחשוון תשס"ז נולדה בתנו הבכורה, בריאה יפה ומתוקה. תודה לכל המקדימים וממזלט"ים. ולכל בית ישראל אושר ושמחה [ליצירה]
- [ליצירה] מה דעתך על דקה אחר חצות? [ליצירה]
- [ליצירה] אני עם היפ נוטי. התמונה הזו מנצחת בקומפוזיציה שלה(והכתום הרפסודי.) (כמה חבל שצבע העץ מיטשטש בצבע החול) (אולי זוית נמוכה יותר היתה מניחה את המדרגות בתוך הים?) [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] מישי הפנתה אותי לשיר הבא של לאה גולדברג. מחר אנחנו נצא אל חוף נחל ירֹק במימיו אבדה החמה טבעת זהב. אנחנו נשוט בסירה בנחל ירֹק, עמֹק, עמֹק במימיו טבעת זהב. המכמרת תרד למצולה, תעלה הטבעת ברשת. תענדנה על אצבעי: הרי את מקֻדשת! רשת הדייגים ורשת האינטרנט, כולם כלים לדרישה, הרי את מקודשת... [ליצירה]
- [ליצירה] לא יודע אם זה מכוון אבל הדחיסות של צורת הטקסט מוסיפה כל כך לדחיסות של החומר המצוי בו. כתוב טוב ומשכנע, דחוס, מייגע את הנפש, (הו זה טוב) נסחפתי. [ליצירה]
תגובות