אני נושאת עמי...
זכר היותו, היותי ספונה בחיקו,
את כל הזיכרונות,
כשרקמנו, טווינו חלומות,
את כל ההבטחות,
שבועתנו כאן בית לבנות.
אני נושאת עמי...
את זכר מבטו, זכר היותו
ערגתי להיות תמיד איתו,
ואת סיומה הטראגי של דרכו.
ומאז, נושאת אני
את הגיבנת שצימחתי על גבי
ואין זה סיפור או אגדה
כי מהדרך בה הלכנו יחד,
נותרתי לבד, אבודה.
עדינה ויינברג
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] = מזכיר לי את השיר המשובח: אני נושא עימי את צער השתיקה את נוף האלם ששרפנו אז מפחד הלוא אמרת אלי העיר כל כך קרובה הלוא אמרת אלי נשתוק מעט ביחד.... (לא זוכרת מי כתב! הלחן מקסים!) [ליצירה]
- [ליצירה] צופי, השיר שהזכרת באמת מקסים. זכות המלים ליעקב אורלנד, והלחן היפיפה כדברייך, הוא של דוד זהבי. ולך עדינה, אם תרצי, נאחל את סיום השיר הזה: "עד שיום אחד גבוה ומוכר, יפול שוב בנשיקות על צוארינו." [ליצירה]
- [ליצירה] אושרת אלגד ותמי ממי (גבאי) שמחתי לקרוא שגם אתם הזדהיתם עם המסר אותו ניסיתי להעביר תודה [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר נהדרות המילים שלך [ליצירה]
- [ליצירה] יכולתי להבין את השיר:))) ראיתי בדימיוני גם את השטיחים ולמרות שלא טעמתי מהיין והגבינות הרי שטעמתי מהאווירה הקסומה ולכן קל לי להבין ולהתחבר אל שירך הנפלא [ליצירה]
- [ליצירה] ואני הפעם לא שותקת שומעת את שתיקתך ו אומר.. נהדר נהדרתך שתיקתך. עדינה . [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי של שיר אהבה הזאת נדמה לי כבר התקלפה מזמן. לו רק יכולנו לשחזר את אותן הרגשות של אז... יופי של שיר,אהבתי עדינה [ליצירה]
- [ליצירה] האחד והיחיד בוקר טוב,עצוב היה לקרוא את שירך במיוחד כאשר הוא החזיר אותי אל המחוזות העצובים שלי. מזכיר לי שיר שכתבתי: רוצה אותך. רוצה לצאת מתוך הערפל מתוך הצל, רוצה לגעת לא רק בך לא רק בגופך, רוצה לגעת בכולך בקולך בפעימות ליבך! לפסוע עמך באותו השביל לו רק ידעתי לאן אותי יוביל. מחישה צעד עוצרת שתיים הושט לי יד, נצעד בנחושתים. תגיד לי היי תגיד לי וי רק אל נא אל תגיד לי די. רוצה-לא רק רגע קסום אחד, לא רק רגע של גוף אחד, לפסוע עמך יד ביד ליישר אליך בגאון המבט, רוצה לנשום אותך אל תוך חיי רק אל נא אל תגיד לי ביי. עדינה-ו [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי אביב וסתיו אהבתי את שירת הכנרית שלך. מאחלת לך שנה טובה, ויצירה פוריה [ליצירה]
- [ליצירה] ידיד מאוד יפה הידידות הזאת אם הצליח להטליא נפשף מעשה אומן על נול הדמעות חיוך בך ארג איזה דימויים יפים [ליצירה]
- [ליצירה] במילים בודדות אמרת הכל "ואף אחד לא" כמה כאב במשפט הזה... עדינה [ליצירה]
- [ליצירה] פיתחי שערך ואבואה אהבתי במיוחד את הבית הזה: פתחי שערך ואבואה דל ורש, בגדיי בלויים אך בעיני האור והתקווה להעניק לך אהבה אהבתי את התקווה שבעיניך ואת האופטימיות והמסוגלות להעניק אהבה. למרות הדלות והעוני גם אם לא נוכל לספק דברים חומריים נוכל להעניק את החיוך את המבט,את מגע היד. לא בכדי קיים שיר(לא זוכרת של מי) "מה עוד נחוץ לו לאדם חיוך,מבט והעולם נמצא על כף היד" יום טוב לך אביב וסתיו עדינה [ליצירה]
תגובות